על חטא שחטאנו לפניך בחילול השם

בעוד כמה ימים נתכנס בהתאם למגבלות בבתי הכנסת לרגל יום הכיפורים, ביום זה נבקש סליחה על עוונותינו ונבטיח להיות טובים יותר.

אלא שכבר עכשיו מצהירים גורמים חרדיים שונים כי "קומבינת ההפגנות" כלומר אותו טריק יהודי לעקיפת הסגר ולפיו מפירי הסגר והסדר הנודדים מעיר לעיר בעצם נוסעים ל"הפגנה", אותו טריק יחזור על עצמו.

כעת אפשר לומר בצורה ברורה כי ממשלת נתניהו נכנעה ללחץ שהפעילו גורמים בחברה החרדית. התפטרותו של ליצמן מהממשלה, נעצה את המסמר האחרון בשיתוף הפעולה של הממסד החרדי-חסידי ומשרד הבריאות, חסידות גור הגדולה והמשפיעה שהקפידה על הוראות הבריאות קלה כבחמורה, מצטרפת ליתר החסידויות שעבורם ההנחיות הם עוד "גזירה" מטורללת של ה"פריץ" האיום גמזו, שכדאי ומומלץ לעקוף בכל דרך אפשרית (מן ההכרח לציין כי גם כעת חסידי גור מקיימים את רוב ההנחיות מלבד אלו שהם אינם מוצאים לנכון).

מאבק הישרדות?

בתוך עמי אנכי יושב, ואת אחי אנכי מבקש, המגזר החרדי בדרך כלל מפגין אחריות ציבורית, מין מנגנון הישרדותי-גלותי קלאסי גורם למנהיגיו לקבל החלטות שקולות, לא מתלהמות, לא נמהרות.

כל זה נכון עד לעיתות מצוקה וחירום, מרגע בו חש הניצוץ היהודי העתיק כי הוא תחת מתקפה, בסכנה קיומית, מתעורר מנגנון הישרדותי אחר, ברק זר ניצת בעיניים ואש קודש מלהטת בלבבות רותמת את כולם לקרב הגנה מפואר על החיים ועל המוות.

לא ברור מה גרם למשבר הקורונה לחולל את ההצתה הזו, האם היהדות החרדית תחת מתקפה? האם מנגנון "מלחמת הקודש" חסרת הגבולות הוצת בטעות?

הגל הראשון

הגל הראשון והנשכח זה שמתרפקים עליו כיום בערגה נוהל בידיו הבוטחות של שר הבריאות יעקב ליצמן, יחד עם בכירי משרדו "ברסי" וסדצקי הם ניהלו קרב אגרסיבי וקטעו את התפשטות המגיפה, הגל אופיין בחוסר בהירות בקשר להשלכותיה של המחלה, ברוב המקרים הציבור המפוחד ציית להוראות ורק פרופ' לס אחד ניתר מאולפן לאולפן תוך הסברים כי מדובר ב"שפעת עם יחסי ציבור" המגישים נהנו מן המופע הסתכלו עליו כתמהוני והמשיכו הלאה להגשת ההנחיות החדשות.

בימים הרחוקים ההם עת התקבלה ההחלטה להשבית את מערכת החינוך, ארעה תקלה, בכיר מנהיגי המגזר החרדי הרב חיים קנייבסקי הנחה להמשיך ולקיים את הלימודים בתלמודי התורה. הררי מילים נשפכו סביב "הסברת" הסוגיה המורכבת ואולי אף פוליטית (פנים-חרדית), השורה התחתונה היא כי בתוך ימים בודדים התבצע בפועל תיקון של ההוראה, והמגזר הצטרף במלואו לשמירה מלאה על ההנחיות.

למעט קבוצת שוליים קיצונית המתהדרת במרדנות כלפי כל מה שמדיף ריח ציות ל"ציונים", הקבוצה המוכרת בכינויה "הפלג הירושלמי" מונה כמה אלפי משפחות בודדות מתוך מגזר בן למעלה ממיליון נפש, אשר זכו לגינוי חרדי קולני וזועף, עד כי יהודים יראי שמיים הזמינו משטרה לבתי כנסת ש"נחשדו" כי מתקיימות בהם תפילות.

כל זה לא הפריע לשונאי חרדים מקצועיים לייצר גל שנאה נגד הציבור החרדי, ולהאשים אותו בצורה כמעט אנטישמית בהפצת מחלות, חרדים סולקו מול עיניי בבושת פנים מחנות מכולת, ונשמעו רמיזות כי כאשר תיווצר מצוקה סביב מכשירי הנשמה יש מקום להעדיף ציבורים צייתנים על פני סרבנים.

בימים הנוראים ההם, אני וכמה מחברי הטובים התכנסנו (בזום) לטכס עצה שתסייע לבלימת ההסתה, גיבשנו סרטון המעוצב כהפגנת המונים ווירטואלית ובו נשים גברים וילדים חרדיים מבקשים לשמור על ההנחיות, גם הרב הראשי הצטרף לקריאה.

בסופו של דבר ראש הממשלה התערב והגל העכור דעך.

בחזרה לפרופ' לס, חלקית, הוא ככל הנראה צדק כאשר אמר את האמת המרה, זו מחלה קשה ומדבקת, אך לא מגיפה שמצדיקה את החרבת חייהם של מיליוני אזרחים וחורבן הכלכלה.

הבעיה היא שבפועל ה"לא מגיפה" הזו מסכנת את מערכת הבריאות בכך שהיא גורמת לעומס כבד על מערכת שגם בימי שגרה פועלת בתנאי לחץ לא פשוטים.

קריסת מערכת הבריאות היא לא משהו שמי מאיתנו רוצה לחוות.

אולי ניתן היה להכין את מערכת הבריאות בצורה טובה יותר לקראת הגלים הבאים של המחלה אבל בישראל כמו בישראל האנשים והשיטות מתחלפים תדיר בתפקידיהם, שר הבריאות ועוזריו הוחלפו, רוחות הקיץ הביאו איתם תקווה שאולי השד איננו נורא כל כך, ניתן לנהל שגרת קורונה, הפאניקה חלפה.

הגל השני והצפוי

עם פרוץ הגל השני והצפוי, ההתמודדות הפכה להיות עם אויב מוכר שכבר יכולנו לו, יחד עם ההנחיות המקלות השאננות גברה והנה אנחנו בסגר שני.

הפעם נוספו למשוואה ההפגנות בבלפור שלא מדיפות ניחוח של ציות להנחיות כלשהן, בסנסורים החרדיים הרגישים נקלט שדר עדין שאולי חמק מיתר האוכלוסיה.

רק לשם ההבהרה נקדים, הציות החרדי לחוקי המדינה איננו נובע מהכרה בסמכות המדינה לקבוע כיצד יש לנהוג, הסמכות הזו שמורה לחכמי ההלכה.

הציות החרדי לחוק מתבסס על פרגמטיזם, זה פשוט כדאי (בדרך כלל) לציית לחוק, אחרת יבוא שוטר\יהיה קנס\תיווצר סכנה וכדומה.

אם תנסה להסביר לחרדי ממוצע כי החוק מתיר לקיים הפגנות אך אוסר תפילה במניין, זה ידליק לו את כל הנורות האדומות. עבור חרדי, הסכנה לרוחניות הטמונה בביטול תפילה במניין וטבילה במקווה לא פחותה מהסכנה לדמוקרטיה שבביטול זכות ההפגנה.

אז אם הנגיף כל כך מסוכן ומהווה "פיקוח נפש" המצדיק ביטול מצוות מדוע לא נבטל גם את מצוות קיום ההפגנה.

יתכן וזה הגפרור שהצית את להבות המרד ויתכן שזו השחיקה הרוחנית שהביא איתו הנגיף והצורך לייצר מאבק מלכד בתקופה שבה החינוך החרדי מאיים להתפורר.

מה שלא תהיה הסיבה, אזרחי ישראל עברו צד, מעם מפוחד וצייתן, כעת נשמעים יותר ויותר קולות של סירוב לציית להנחיות המתהדקות.
הציבור החרדי הקצין את הגישה, חלקים גדולים ממנו עדיין ממושמעים וזהירים, אבל בגל הנוכחי זה כבר לא מיעוט קולני שמורד בציות להנחיות, זה במיינסטרים.

מובילי המרד הם החסידויות, אדמו"ריהן קיבלו החלטה מודעת שלא לשתף פעולה עם ה"גזירות", אם תבקרו בבית מדרש חסידי בימים אלו סביר להניח כי לא תמצאו מסיכה אחת על פני מאות ואלפי החסידים המצטופפים.

הנתון הזה חריג במיוחד מאחר ודווקא הפלג החסידי מצטיין בפרגמטיזם בכל הנוגע להתנהלות כלכלית, הגברים והנשים יוצאים לעבוד בדרך כלל, בשונה מן הפלג הליטאי שברובו מחוייב למסלול לימודים ממושך ב"כולל".

הפלג הליטאי לעומתו מתאפיין בדרך כלל בשמירה הדוקה יותר על הכללים, עם הקלות מקומיות, כלומר גם אם כולם עם מסיכות, אין זה אומר שיש צורך אמיתי לחשב את מספר האנשים לפי מטר רבוע בבית הכנסת, ולפיכך מסתפקים בשמירה על זהירות כללית.

גם הפלג החרדי-מזרחי קרוב יותר לממלכתיות, ובדרך כלל מתאמץ ליישר קו עם ההנחיות עם חריגות מסוימות ועיגול פינות.

זעקות גוועלד

עד כאן הדיווחים מן השטח.

בפועל, הערים החרדיות מובילות את טבלת ההדבקות, ואחראיות במידה רבה לנתוני התחלואה הגרועים של מדינת ישראל כיום. עובדה זו איננה האשמה, ואיננה נובעת אך ורק מחוסר אחריות אלא גם מתנאי מחייה וצפיפות קשה.

עם זאת כאשר התכוון פרויקטור הקורונה גמזו לבקש הטלת סגר על הערים האדומות, משמע הערים החרדיות והערביות, הפעילו הפוליטיקאים החרדים מכבש לחצים לביטול ההחלטה לטובת הטלת סגר מלא על כלל אזרחי המדינה.

זו שערוריה, הם יודעים היטב מה מצב הציות להנחיות של ציבור בוחריהם, והם יודעים היטב כי סגר על ערים חרדיות יכול למנוע את התפשטות המחלה אל מחוץ להן, וממילא לסכן פחות את מצבה של מערכת הבריאות ואת הכלכלה. הפוליטיקאים החרדים בחרו באפשרות הקלה והמוכרת, זעקות גוועלד, אויה הפריץ האכזר המתנכל לחרדים על לא עוול בכפם.

אם החליטו חלק ממנהיגי המגזר לצפצף על ההנחיות ולקדם הדבקה המונית עליהם לבדם לשלם את מחיר הסגר.

לא ניתן להתנהל כמבריח סחורות מפני הממשל הנוכרי העריץ וכאשר אתה נתפס לזעוק "אנטישמיות", זאת התנהגות נוכרית של "קוזק נגזל".

לא מן הנמנע כי העובדה שבמשרד הבריאות כבר לא יושב שר חרדי, וכי ניתן להטיל רפש בפרויקטור גמזו מבלי לשלם על כך מחיר פוליטי, מקלה על הפוליטיקאים החרדים לזעוק כי סגר על הערים החרדיות הוא "אפליה", אך צריכה להיות כאן קריאה לחוש האחריות של מנהיגי המגזר החרדי, גם אם התנהלות הממשלה בעייתית, גם אם מגזרים אחרים בישראל מזלזלים בהנחיות, גם אם זה נראה חסר היגיון לאסור תפילות ולהתיר הפגנות, עלינו מוטלת חובה כפולה של זהירות, מלבד הסכנה הבריאותית יש כאן מימד של חילול ה'.

ובשקט בשקט אפשר לומר למנהיגים הללו, יש נפטרים, גם צעירים, גם ללא מחלות רקע, אמנם הם מעטים, אבל לימדתם אותנו "כל המציל נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא", רק בשביל זה שווה לשים מסיכה, לא?