לֹא כָּאן לֹא שָׂם,
נָפְשִׁי כְּמוֹ צִיפּוֹר שְׁבוּרַת כָּנָף
בְּלֵב יָם,
מְחַפֶּשֶׂת עִיר מִקְלָט בְּין הַגַּלִּים,
אִם אֵיּן לָהּ שָׁמַיִים
לָמָּה לָהּ חַיִּים.
• • •
אֱלוֹקָי
דָּבֵק אֲנִי בְּמִידּוֹתֶיךָ
בּוֹרֵא עוֹלָמוֹת וּמַחֲרִיבָן,
בּוֹנֶה גָּדֵר בַּיָּמִים
וּפוֹרֵץ אוֹתָהּ בַּלֵּילוֹת,
וחושְׁך עַל פׇּנַיי ,וְתֵהוֹם מִלְּפָנַי,
רוֹצֶה לְעָצור ,רוֹצֶה לִדְהֹור,
לְגַן עֵדֶן לִשְׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת.
• • •
וְאַתָּה יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִים
עַד עֲלוֹת הַשַּׁחַר,
וְלִיבִּי עַל הָאָרֶץ נִשְׁכַּב
מְחַפֵּשׂ קֶשֶׁת בִּסְתָיו,
לִפְנֵי שֶׁיָּבוֹא הַמַּבּוּל
לִפְנֵי שֶׁיִּנְצַח
שָׁרו שֶׁל עֵשָׁיו…