מלך האריות 2019

לא יצא לי לראות את מלך האריות של שנות התשעים ראיתי רק את הגרסה החדשה שיצאה בשנת 2019. וחשבתי על המסרים הטמונים במחזה. לא אדבר על הבימוי, כי לא שמתי לב לבימאות מיוחדת. בקצרה רק אומר שמדובר בעבודה מושקעת וזה נראה קרוב לנשיונל גאוגרפיק.

אדבר על תכניו החינוכיים של הסרט, המוכר לנו שצריך לבחור בעשיית הפיכה, להעיף את הרעים ולעשות טוב, כך בעלילה הדוד הרשע השתלט על הממלכה וצריך למרוד בו ולהדיחו.

אם אתה מרגיש רע-עצוב על מעשה רע שעשית, אתה יכול להמשיך בחיים, בתחילה בחוסר אחריות ואחרי זה אתה חוזר ומקבל עליך עול חברה. סימבה אכול חרטה ונקיפות מצפון על כך שגרם למות אביו, בורח מהחברה שלו ויוצא לשדות בשדות זרים. הוא בורח מהאחריות האישית והמשפחתית שלו. למרות שבפועל הוא פעל נכון משיקולים לא נכונים שהרי אם היה נשאר בחברת האריות הוא היה יכול להיהרג.

ברם לבסוף התפקיד של העפת הרעים, נופל על האליטה המיוחסת, קרי האריות, ולא על כולם. התפקיד נמצא על האריות, ובעיקר על היורש סימבה. ברם יש כאן גם מסר פמניסטי לבן פריבלגי, נלה הלביאה הצעירה מאיימת שהיא תבצע את ההפיכה אם סימבה יסרב להכיר בתפקידו.

מה שגורם לחשוב שהסרט מדכא במסריו המאוד היררכיים. הם מתעסקים בעיקר במעמד האריות וזונחים את שאר החיות. יש כמה חריגים, כמו הצמד חמד – החזיר בר והסוריקטה, הקוף והציפור וכמובן הצבועים שהם הרוע האולטימטיבי, הם האויב הנצחי, האיראנים הכופרים הגזענים השוביניסטים.

הצמד חמד, טימון ופומבה, הם לא לוחמים, הם סייענים טובי לב, אם תרצו תפקיד הליצנים, כמובן בסוף הסרט הם מתבגרים ומקבלים על עצמם מסירות, אבל הם חיים ללא משפחה, הם טרנס חיות שמפקירים עצמם למקרה הטבע, גם לבסוף הם נמצאים בחברת הקבוצה של סימבה אבל כבודדים.

האריה המהפכן פה, הוא לא מנהיג קלאסי, אלא אריה שאוכל תולעים וצמחים. לא ברור אם הוא אריה שיודע עדיין לטרוף. בניסיון מטעה לייצר אמירה שדרך חולשה אפשר להתקדם בחיים.

דרך אגב צצה עוד תמה לגבי רומנטיקה, התזה היא שחברים לא יכולים להתאהב ללא ניתוק. סימבה הצעיר חייב להיפרד מנלה בשביל שתהיה בניהם אהבה בגיל מבוגר.

הסרט הזה מייאש את רוב האנשים ומחנך אותם לשוליות שהרי רוב האנשים לא מלכים ולא קרובים למעמד השליט. אם כן, התפקיד הוא לא עליהם אלא על המיוחסים. כתוצאה מכך הילד הממוצע שצופה בסרט לא הופך לאדם הנלחם על שלו, אלא לאדם כנוע המכיר בכך שהאריות והצבועים בחברה שלו, הם אלו שאמורים להגיד לו מה לעשות והוא זה שאמור לציית כי זה חוק הטבע.

אם הוא אדם בעל אופי מרדני מחנכים אותו שדרך חולשה הוא יכול להתקדם, בפועל זו הולכת שולל.

ואם יש לו נקיפות מצפון, המסר הוא להתנער מאחריות חברתית ותפיסת החברה כאחריות קולקטיבית הדדית ששרדה את הדורות, אלא הוא יכול ללכת חופשי לדרכו כאינדיבידואליסט שלא חייב לקולקטיב מאומה, למרות כל ההשקעה בו לאורך השנים עד לבחירתו לברוח. וכך למעשה מחלישים את החברה האזרחית לעומת משפחות בעלי הכוח אשר לא מנסים כלל להיות אינדיבידואלים .

למעשה קשה שלא לראות בסרט חומר תעמולה למען הנצחת השליטים, האצולה הלבנה של בעלי ההון והשלטון הגלובליסטים.