למה החסידים מזלזלים בקורונה? כי אין להם אלוקים

בתוך הבעייתיות המובנית של ההתמודדות עם נגיף הקורונה בקרב הציבור החרדי, קשה להתעלם מציבור שבולט ככזה שאינו נענה להוראות הזהירות: הציבור החסידי. בשורות הבאות ננסה לפענח את השאלה, מדוע החסידים – יותר מפלגים אחרים – מזלזלים בסיכון הבריאותי?

אחד המאפיינים הבולטים של החיים החסידיים הוא בכך שהדת כולה סובבת סביב החצר של הרבי; בית הכנסת של החסידות; טישים; מקווה נייעס; התוועדויות; שמחות החצר ושלל אירועים חברתיים-בידוריים, הנחשבים בעיני הבורים כגופי תורה וכיהדות שורשית ועתיקת יומין.

הקורונה פוגעת בכל מלבושי החסידות החיצונית, ומרוקנת עבורם את הדת היהודית-החסידית כמעט לגמרי. זאת לעומת היהודי הספרדי, שיכול ללמוד או לעשות מצוות או הליטאי שיכול גם לדבר ב'השקופע' מעבר ללימוד – כל אלו יכולים להיעשות גם דרך הטלפון ועם בני המשפחה.

זאת ועוד: בעולם החסידי כפי שאנחנו מכירים, יש שני היבטים:

להיות חסיד – לא כלל אשכנזי, המכונה ליטוואק, מת'נגד, יקה וכדומה.

להיות חסיד ספציפי – כגון חסידות, ויז'ניץ ובעלזא. כלומר, חשוב להם להיות חצר לעצמם, מבלי אינטגרציה עם זרים. כשהם מצוידים במוסדות חינוך נפרדים – הם מבדילים עצמם מהאתניות החרדית הרגילה.

וכבר ידוע ה'וורט' הנאמר בשמו של הרבי מגור, בעל ה'חידושי הרי"ם', על כך שהעופות הטמאים נאסרו כי הם אכזריים, והרי הגמ' אומרת: 'שהחסידה נקראת בשמה כי היא עושה חסד עם חברותיה', אם כך מדוע היא טמאה, הרי היא עושה חסד?! עונה בעל חידושי הרי"ם, שמכיוון שהיא עושה דווקא עם חברותיה…

לפי דעתי, הרבי מגור הראשון זיהה ורמז שבאופנה החסידית דואגים בעיקר לעצמם ולא לכלל העם. ולכן החסידות דומה לעוף ולא לחסידים הראשונים שהיו לא רק גומלי חסדים, אלא גם מיטיבים וצדיקים.

לפיכך אנו לומדים שיעור חשוב: לא לבנות יהדות סביב טקסים ומבנים. זה לא מתאים למגפה. צריך יהדות בתוך הגוף של היהודי. יהדות גם ללא רבי או חצר או בית החסידות, יהדות שיכולה לעבוד כשהקשר עם הדברים הללו מנותק, יהדות כזו היא חזקה יותר וקרובה לה' ללא מתווכים החוצצים בין האדם היהודי להוראות במקום לקשרו להשי"ת.

חסידים המזלזלים בחיים שלהם ושל זולתם מראים שהם לא מעריכים את טובתו של המקום ברוך הוא שנתן להם חיים ויכולת לעשות מצוות. חסידות שמקדמת מוות גם מראה באופן סמלי היכן היא נמצאת.

חור גדול מרחף לכאורה על התיאוריה שהצענו: הלא חסידויות גור וקרלין בולטות לטובה בשמירה על ההנחיות וזהירות יתר מהקורונה? על כך אשיב – היא הנותנת.

שתי החצרות מפורסמות בהיותן מושתתות על לימוד התורה. בגור צריך להזכיר כי שר הבריאות היה איש החצר יעקב ליצמן, יש להם גם קומדנטים שיכולים להסתובב בין קהלים קטנים, להפחידם ולחברם לקהילה.

בראשות חסידות קרלין עומד אדמו"ר הידוע בחריגותו. הוא מקדם לימודי בגרות לבנות, מתיר טלפונים חכמים ושימוש ברשת, אוהב לקרוא ספרי חול ובעל חיבה לספרי מלחמות והיסטוריה צבאית. החסידות מושפעת רבות מהליטאים, והקהילה הייתה שנים רבות בישראל ללא רבי. חסידיה לא כפופים ל"עבדות" החסידית המוכרת כיום, וניחנו בעצמאות.

הנה כי כן, ככל שיש לך זהות יהודית עצמאית וקומה תורנית זקופה – יקל עליך לעבוד את ה' באמת ובתמים, בשגרה כמו בימי מגפה.