בפינה, מתחת לגדר האבן, מצטנף ילד בן שבע,
עיניו החומות עצומות ואצבעותיו מציירות עיגולים בחול,
גשם מתחיל לרדת, על נפשו על ילדותו על גופו הקטן
ועל ידיו הקטנות שניסו להגן על גופו וכשלו,
והגשם ממלא כל עולמו הקטן בטיפות
גדולות של שאלה ללא מענה,
וכשהכל כמעט מוצף הוא מנסה לקום
ומבין שלא נותר לו עוד בית בעולם.
שנת 2026 תיזכר בספרי ההיסטוריה הדיגיטלית כנקודת המפנה שבה הטכנולוגיה הפסיקה לנסות לנצח את המסורת…
יפוי כוח לחו״ל – נוטריון, אפוסטיל והתאמה לדרישות מדינות העולם מאת ריבה פלמונובסקי ראיון עם…
עולם הטכנולוגיה של שנת 2026 אינו דומה לזה שהכרנו בעשור הקודם. אם בעבר המרחב הדיגיטלי…
בעידן המודרני, מערכות המים הביתיות עברו מהפכה, והן מציעות לא רק טיהור וסינון איכותיים, אלא…
בשנים האחרונות מתרחש בישראל תהליך שקט אבל עמוק. תהליך שלא תמיד נכנס לכותרות צבעוניות, אבל…
צוואה, ככלי משפטי, משמשת באופן מסורתי להסדרת חלוקת רכושו של אדם לאחר מותו. עם זאת,…
View Comments
מקסים
כ"כ אמיתי וכואב
אך עדיין מורגשת חמלה
תודה