הקלטה נדירה של שיחת אבן וברזל

אחת התצפיות היפות באזור שפלת יהודה, הוא המקום שעמדו פלישתים במלחמתם כנגד בני ישראל בתקופת שאול המלך, בין עץ שקד ואלה במקום תוכלו למצוא פינת ישיבה יפה מאוד עם ספסלי אבן שעליהם חרותים פסוקי הנביא במיומנות רבה.

אנו כאן כדי להבין את מלחמת דוד וגולית, ולהבין כיצד היא השפיע על המצוה החשובה ביותר: ברית מילה!

ובכן: בתקופת מלוכתו של שאול המלך, נאספו פלשתים כדי להביס את בני ישראל "וַיַּאַסְפוּ פְלִשְׁתִּים אֶת מַחֲנֵיהֶם לַמִּלְחָמָה.. וַיַּחֲנוּ בֵּין שׂוֹכֹה וּבֵין עֲזֵקָה.. וְשָׁאוּל וְאִישׁ יִשְׂרָאֵל נֶאֶסְפוּ וַיַּחֲנוּ בְּעֵמֶק הָאֵלָה וַיַּעַרְכוּ מִלְחָמָה לִקְרַאת פְּלִשְׁתִּים. וּפְלִשְׁתִּים עֹמְדִים אֶל הָהָר מִזֶּה וְיִשְׂרָאֵל עֹמְדִים אֶל הָהָר מִזֶּה וְהַגַּיְא בֵּינֵיהֶם" (שמואל א' פרק י"ז)

במשך 40 יום יוצא  גיבור פלשתי בשם גולית ומתרברב על עם ישראל ומציע להם דו קרב ראש בראש עם גיבור מטעמם, המנוצח מביניהם עמו יהיה לעבד לעם המנצח. עם ישראל נכנס לחרדה רבה, ודוד כשעוד לא היה מלך, שומע את כל זה ונכנס לפעולה (כהערת אגב: המדרש מוסר ש-40 יום אלו היו בשל 40 צעדים שסבתו של גולית- עורפה, צעדה אחר רות, סבתו של דוד).

דוד נכנס לפעולה:

"וַיִּקַּח מַקְלוֹ בְּיָדוֹ, וַיִּבְחַר-לוֹ חֲמִשָּׁה חַלֻּקֵי-אֲבָנִים מִן-הַנַּחַל וַיָּשֶׂם אֹתָם בִּכְלִי הָרֹעִים אֲשֶׁר-לוֹ וּבַיַּלְקוּט–וְקַלְעוֹ בְיָדוֹ"

"וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל הַפְּלִשְׁתִּי אַתָּה בָּא אֵלַי בְּחֶרֶב וּבַחֲנִית וּבְכִידוֹן וְאָנֹכִי בָא אֵלֶיךָ בְּשֵׁם יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי מַעַרְכוֹת יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר חֵרַפְתָּ"

 "וַיִּשְׁלַח דָּוִד אֶת יָדוֹ אֶל הַכֶּלִי וַיִּקַּח מִשָּׁם אֶבֶן וַיְקַלַּע וַיַּךְ אֶת הַפְּלִשְׁתִּי אֶל מִצְחוֹ וַתִּטְבַּע הָאֶבֶן בְּמִצְחוֹ וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו אָרְצָה."

"וַיָּרָץ דָּוִד וַיַּעֲמֹד אֶל הַפְּלִשְׁתִּי וַיִּקַּח אֶת חַרְבּוֹ וַיִּשְׁלְפָהּ מִתַּעְרָהּ וַיְמֹתְתֵהוּ וַיִּכְרָת בָּהּ אֶת רֹאשׁוֹ וַיִּרְאוּ הַפְּלִשְׁתִּים כִּי מֵת גִּבּוֹרָם וַיָּנֻסוּ"

רבות דובר על הניסים הגדולים שנעשו לעם ישראל באותה העת, היאך האבן המופלאה של דוד עשתה את דרכה בדיוק אל עיניו החשופות של גולית המקום היחיד שהוא לא היה מוגן! הרי בכל שאר גופו גולית היה עטוף "בְכוֹבַע נְחֹשֶׁת עַל רֹאשׁוֹ וְשִׁרְיוֹן קַשְׂקַשִּׂים הוּא לָבוּשׁ וּמִשְׁקַל הַשִּׁרְיוֹן חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים שְׁקָלִים נְחֹשֶׁת, וּמִצְחַת נְחֹשֶׁת עַל רַגְלָיו וְכִידוֹן נְחֹשֶׁת בֵּין כְּתֵפָיו"

ובכן, מספר חוקרים לא ירא"ש בדורנו ניסו להמעיט בנס, וכתבו ששעת הלחימה הייתה שעת הבוקר, ובדיוק היה שמש שסינורה את עיניו של גולית, וכיון שעם ישראל הגיעו מכיוון מזרח (שוכה) היכן שהשמש עולה, אזי גולית הסתנור והאבן של דוד הגיע לתוך עיניו..

לא נתעסק לפרוך את דברי ההבל הללו של החוקרים שכל מטרתם היא להמעיט את ניסי קדמונינו. אבל מדהים לדעת שיש מרבותינו שמוסרים לנו שבאמת היה קשה לאבן הצור שדוד זרק לגולית לחדור לעיניו של גולית! וכך כותב ראש ישיבה מפורסם בפולין, ר' יהושע פלק כ"ץ, מחבר הספרים פרישה/דרישה/סמ"ע (מאה ה-16, פולין) שהאבן טרם חדרה לכובע הברזל של גולית, הרי שהיא ביקשה ממנו בחביבות שיפנה את דרכה לתוך עיניו של גולית, ואילו הברזל סירב! ופרץ ויכוח בין השנים, לאחר שכל אחד טען שהוא עושה את רצון ה'!

אז הציע האבן צור "עיסקת חבילה" לכובע הברזל, והבטיחה לו חגיגית שמצות ברית המילה שנהגה עד כה לעשותה עם אבן צור (ציפורה ויהושע מלו באבן צור- דכתיב "וַתִּקַּח צִפֹּרָה צֹר וַתִּכְרֹת אֶת עָרְלַת בְּנָהּ/ וַיַּעַשׂ לוֹ יְהוֹשֻׁעַ חַרְבוֹת צֻרִים וַיָּמָל אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל גִּבְעַת הָעֲרָלוֹת") מעתה יעשה עם סכין ברזל!

וזה לשונו של הפרישה "ומצוה מן המובחר למול בברזל. שמעתי טעם ע"פ המדרש שכך הובטח לברזל ביום שנבקע הכובע של ברזל שהיה בראשו של גליית לפני דוד"

מדרש מדהים זה הובא גם בספר "תורה שלמה" בשם ספר "שפתי כהן", וכן בספר הלכות ואגדות לר״מ היגער נויארק תרצ׳׳ג, וכן בספר זכר דוד לר׳ דוד זכות, וכן בספר זכרון לראשונים.

ואכן הרמב"ם פסק וכן השולחן ערוך שמצוה מן המובחר למול בברזל.
מרתק לדעת שחֲמִשָּׁ֣ה חַלֻּקֵֽי־אֲבָנִ֣ים שלקח דוד כדכתיב: "וַיִּקַּ֨ח מַקְל֜וֹ בְּיָד֗וֹ וַיִּבְחַר־ל֣וֹ חֲמִשָּׁ֣ה חַלֻּקֵֽי־אֲבָנִ֣ים׀ מִן־הַנַּ֡חַל וַיָּ֣שֶׂם אֹ֠תָם בִּכְלִ֨י הָרֹעִ֧ים אֲשֶׁר־ל֪וֹ וּבַיַּלְק֖וּט וְקַלְּע֣וֹ בְיָד֑וֹ וַיִּגַּ֖שׁ אֶל־הַפְּלִשְׁתִּֽי. ובהמשך (פס' מט) כתיב, וַיִּשְׁלַח֩ דָּוִ֨ד אֶת־יָד֜וֹ אֶל־הַכֶּ֗לִי וַיִּקַּ֨ח מִשָּׁ֥ם אֶ֙בֶן֙ וַיְקַלַּ֔ע וַיַּ֥ךְ אֶת־הַפְּלִשְׁתִּ֖י אֶל־מִצְח֑וֹ וַתִּטְבַּ֤ע הָאֶ֙בֶן֙ בְּמִצְח֔וֹ וַיִּפֹּ֥ל עַל־פָּנָ֖יו אָֽרְצָה." הם אלו החמשה אבנים שבהם עשו ברית מילה, אצל אברהם אבינו ואצל יצחק אבינו, אצל צפורה את בנה, ו-2 אבנים שמל יהושע את ישראל, ועכשיו נעשו חמשתן אבן אחת! (ילקוט מעם לועז (שמואל א' עמ' רכ)

עוד יותר מדהים, שבתקופת רבותינו הראשונים חובר פיוט על הנס של חיבור חמשת האבנים שהתחברו לנצח את גולית! "ובדו צורים חמשה, לברית בשרים, חצב אבות שנים המה היוצרים, טהורה שילשה, ובן נון שתים הרים, ויעש לו יהושע חרבות צורים. מטיב לנגן איש הביניים כפלחו, נזדמנו חמשתן ונעשו אחת לצלחו, סלק הברזל עצמו כזכר אורחו, ותטבע האבן במצחו." (ישנו ספק מי חיבר את הפיוט, ישנם אומרים שר' אליקים בן יוסף, חותן הראב"ן, ויש מיחסים אותו לר' אליקים בן משולם מתקופת רשב"ם.)

על פסוק הניצחון שמתאר את דוד מנתק את ראשו של גולית מגופו "ויָּרָץ דָּוִד וַיַּעֲמֹד אֶל הַפְּלִשְׁתִּי וַיִּקַּח אֶת חַרְבּוֹ וַיִּשְׁלְפָהּ מִתַּעְרָהּ וַיְמֹתְתֵהוּ וַיִּכְרָת בָּהּ אֶת רֹאשׁוֹ" ציירו ציירים רבים ברחבי העולם ציורים שמתארים את המאורע, לא תמיד כולם משקפים את צדקותו של דוד המלך, ציירים הללו לא ראו את  דברי רש"י הקדוש שמבאר את דברי חז"ל במסכת שבת (קמט ע"א) "אסור להסתכל בה משום שנאמר אל תפנו אל האלילים" מבאר רש"י "כגון בני אדם המציירים בכותל חיות משונות, או דיוקנאות בני אדם של מעשים כגון מלחמת דוד וגולית, וכותבין תחתיה זו צורת חיה פלונית וזו דיוקנית פלוני ופלונית"

ולכן פלא פלאות שספר אור החיים שהדפיס רבי חיים בן עטר הקדוש בעיר ויניציאה בחייו (1742) הובא ציור כגון זה, אומנם ניתן לתרץ זאת שהמדובר שאנשי דפוס ויניציאה היו נוצרים, כיון שבאותו ציור הם הדפיסו בעמוד הראשון איור של משה רבנו עם קרניים ע"פ פירושם לפסוק "וְרָאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת פְּנֵי מֹשֶׁה כִּי קָרַן עוֹר פְּנֵי מֹשֶׁה וְהֵשִׁיב מֹשֶׁה אֶת הַמַּסְוֶה עַל פָּנָיו עַד בֹּאוֹ לְדַבֵּר אִתּוֹ:" (שמות ל"ד לה),

למעשה עד שנת תש"מ הדפיסו את הציורים הנ"ל בבתי דפוס בארץ ישראל, עד שהבינו את הזיוף הנוצרי.

---

ישראל שפירא הינו מרצה ומדריך טיולים מוסמך, המתמחה בהיסטוריה תורנית של ארץ ישראל
להזמנות ומידע נוסף 7115039@GMAIL.COM

רוצים לקבל את הפינות לפני כולם?
הצטרפו לקבוצת הווצאפ (סגורה לחפירות), וקבלו כל בוקר מידע תורני היסטורי מרתק!

https://chat.whatsapp.com/KAJd13osKU6FTYgniM6vmh