ברווזה יפייפיה

בנהר יפה ומהמם עם מים צלולים וטהורים שטה ברווזה יפייפיה.

קרני השמש החמימות ליטפו אותה והיא זהרה מאושר.

ואז ללא שום הודעה מוקדמת, משום מקום הגיע עוף דורס, פגע בה, שרט אותה ופצע אותה באכזריות.

הברווזה היפה בכתה מכאב, והפצעים דיממו ומי הנהר הטהורים הפכו עכורים.

מטונף כאן עכשיו.

השמים התקדרו והטבע הקסום בכה איתה והייתה שתיקה.
ועברו שנים
הפצע לא הגליד…

והברווזה היפה עדיין מדממת, החיוך לא שב.
היא במצוקה נוראית, היא לא יכולה לחבוש את עצמה, היא זקוקה לעזרה.

ומי יסייע?
מי יושיט יד?

ומברווזה יפה ומהממת הפכה הברווזה שלנו למדוכאת, פצועה, מדממת וכואבת.

ולא רק היא שלמה את מחיר הפגיעה…
כל קרוביה…
כן.. גם ילדיה.

והקושי שלה שיתק אותה.
אך דבר אחד עומד לנגד עיניה… היא צריכה לתפקד…
היא חייבת לשרוד
היא צריכה להמשיך לחיות.

אולי תלך להיכל הצדק שם יתבעו את העוף הדורס ?
שישלם על עוגמת הנפש?
שישא במחיר ההחלמה?
שיפצה על שנים?

אבל מי יאמין לה?
זאת מילה שלה מול מילה שלו?
והוא יגיע עם סוללת עורכי דין…

והיא?
מיי הנהר יעידו?

והוא יגיע עם כל הלהקה המשומנת שלו…
אין לה כוחות לחיות… מאיפה תגייס כוחות למלחמה?

במהלך ההרהורים, דפיקות בדלת, שליחי העוף באו לבקר.
הן העוף ידוע בקשריו הענפים שמסדרים עבורו את כל העניינים.

וכסף? לא חסר…
ונשלפו הצעות
ונכתבו הסכמים
וישבה שם ברווזה אחת עם פצע מדמם שמאיים להשבית.

ואין לה כוחות
ויש מולה מסמך, ונקוב שם סכום, סכום שיעזור לה להתמודד, שיתן לה כח להתאושש.

היא תלך לטיפול, היא תצליח לתפקד, היא תתאושש…

אז נחבש הפצע במסמך שזועק לשמים ונאטמו השפתיים.
דמי שתיקה.

את נפצעת
תמימותך נגזלה
נשימתך נעתקה
נשמתך נגזלה
והדם עדיין זורם.

קחי כסף
תנסי להשתקם
ותשתקי!!!

ועברו הימים
והמים נשטפו בנהר ואיתם גם הדם.

והברווזה לא שבה לשוט ולהנות
היא עסוקה בלבכות
היא עסוקה בלשתוק

והעוף הדורס
הוא צוחק
שנים הוא צוחק
שנים שהוא עדיין צוחק!

והיא?
היא???
היא בוכה
והיא שותקת.

והיום הזה השתיקה שלה מחרישה לי את האוזניים.
אני מחבקת אותך ברווזה יפה
ואני מאמינה לך!