Photo by Robert V. Ruggiero on Unsplash
כשהייתי בן 19 התחלתי לקבל את עצמי. פשוט הפסקתי להסתיר את הנטייה המינית שלי מהאנשים סביבי.
הייתי אז תלמיד בישיבה. מדי פעם הייתי יוצא בערבים למפגשים של להט"ב, כך שכבר היו לי חברים וחברות שידעו עליי ושקיבלו אותי. אבל בישיבה ובטח בקרב המשפחה, כמעט אף אחד לא ידע עליי. חייתי חיים כפולים. הייתי יוצא מהישיבה בשחור לבן, מחליף בגדים בחדר מדרגות אקראי, ואז ממשיך למפגש.
ראש הישיבה שלי באותו הזמן היה הרב מרדכי (שם בדוי, איך לא) ואני מצאתי בו דמות מושכת. הוא היה טוב לב, רגיש, איש חינוך נפלא, ובעיקר חתיך למות.
בקיצור, חשקתי בו נמרצות. חשבתי לעצמי שאולי גם יש לי סיכוי, כי הוא היה אוהב לגעת בבחורים, תמיד בצורה מכבדת והולמת, יש לציין אבל עדיין…
מפה לשם, ביקשתי להיפגש איתו והוא הזמין אותי אליו למשרד. בפגישה סיפרתי לו על המצב שלי, על הנטייה המינית, ועל הקרע הגדל ביני ובין החברה החרדית, הדת והמשפחה. מובן שלא סיפרתי את הסיבה האמתית שבגללה סיפרתי לו, הלא היא תקווה כמוסה, שנחייה אני והוא בעושר ואושר, או לפחות נהנה יחד לכמה דקות.
ראש הישיבה שמע הכל ושתק. הוא ביקש שאתן לו זמן לפני שישיב לי.
כעבור כמה ימים הוא נתן לי עמוד וחצי בכתב ידו, לצערי לא שמרתי את המכתב עצמו אבל אני זוכר את תוכנו, בגדול היו בו מילים טובות עליי והבנה לגבי הסיטואציה שלי, מצד שני הרב ציטט את הפסוקים התנ"כיים, שמגדירים משכב זכר כתועבה. הוא ציין שאין לו מה לעשות בנדון ואיחל לי הצלחה.
חשוב לי לציין שהרב המשיך להתייחס אליי כרגיל ולא הפלה אותי או חשף את סודי לאחרים, לפחות ככל הידוע לי. למרבה השמחה, הוא אפילו המשיך לגעת בי כהרגלו מדי פעם, מה שנתן לי רגעים של עונג בקיומי הדי משמים מבחינה מינית בזמנו.
בליל הסדר של אותה שנה הייתי בבית הורי וגם אחותי הגדולה עם בעלה ושלוש ילדיהם היו אצלנו. הסדר היה כרגיל קצת ארוך מדי, אבל בסך הכל רגוע וחביב. כשסיימנו לשיר 'חד גדיא' והחגיגה הסתיימה, ליוויתי את אחותי ובעלה לביתם, שהיה במרחק רבע שעה הליכה מבית הוריי. מתישהו בדרך גיסי התקדם לפנינו עם שניים מהילדים, ונותרנו רק אחותי, העגלה ואני. ניצלתי את ההזדמנות ושיתפתי אותה במה שעבר עליי באותה תקופה, הנטייה, והחששות מהעתיד.
למרבה הפלא, אחותי קיבלה אותי לחלוטין. היא עצרה הכל ואמרה לי 'זה בסדר', 'אני מבינה אותך', 'אני אוהבת אותך אחי'. היא אפילו נתנה לי חיבוק קצר ואמרה שאם לא היינו ברחוב, הייתי זוכה לחיבוק ארוך יותר. אמרתי לה שאם היא רוצה, תוכל לספר לבעלה. מי כמוני יודע כמה קשה להחזיק דבר כזה בבטן.
כעבור כמה ימים בעלה (גיסי) הזמין אותי אליהם לארוחת ערב. הארוחה הייתה נעימה ואחריה גיסי ליווה אותי הביתה. בדרך הוא התחיל להתעניין בנושא, והבנתי שאחותי שיתפה אותו. ככל שהשאלות שלו התקדמו, הוא נהיה תוקפני יותר. בסוף, כשאמרתי לו שאני אוהב את עצמי עם הנטייה ולא מתכוון להשתנות או להתחתן עם אישה, הוא אמר לי שאני אמור בגיל 24 למות מאיידס.
בהמשך השנה, אותה אחות תכתוב לי "כואב לי עד דמעות והרבה מעבר לכך, לראות אח אהוב וקרוב מבזבז מבחינתי את חייו בגלל תכונה אולי מולדת, שטופחה, נופחה והפכה לאידיאל ומרכז החיים, במקום לנסות טיפול הולם, מקיף ומציל חיים", או במילים אחרות: לך לטיפול המרה.
המילים של שניהם פצעו אותי. לא הבלגתי. כל אחד מהם בתורו חטף ממני מנת מוסר. אט אט העניינים הפשירו, כיום אנחנו ביחסים טובים.
בערך באותו זמן היה לי חברותא לסדר 'בקיאות', וכל אחר צהריים היינו לומדים יחד. הוא היה מבוגר ממני בעשור, נשוי ואב לילדה. הקשר בינינו היה מעולה, ומעבר ללימוד המשובח – יצא לנו לפטפט מדי פעם על נושאים שונים. אני סמכתי עליו.
באחת הפעמים דיברנו על העתיד שלי. ואני, בהרבה כנות וקצת חשש, אמרתי לו: "אני לא חושב שאתחתן עם אישה". הגם שאז לא הייתי בטוח מה אני כן רוצה, אבל הייתי בטוח שאני לא רוצה להונות לא את עצמי ולא אף בחורה.
החברותא הסקרן התחיל לשאול ולהתעניין, ולאחר שהוצאתי ממנו הבטחה שלא יספר על כך לאיש – התחלתי לשפוך בפניו הכל. על הנטייה, על הפחד מהעתיד, מההשלכות, על כל הדברים שמילאו אותי באותה תקופה.
באותו רגע נדמה היה לי שהוא מקבל את הדברים בהכלה. הקשיב, השחיל שאלות, התעניין, נפרדנו לשלום.
למחרת הגעתי כרגיל לבית המדרש והתיישבתי במקום הקבוע שלנו. החברותא לא הגיע ואני חשבתי שהוא רק מאחר קצת. אחרי כמה דקות המתנה, ראיתי אותו בצד השני של בית המדרש. ניגשתי אליו ושאלתי: "למה אתה לא בא ללמוד איתי?".
והוא, במילים ריקות, בלי שנאה ובלי עניין, פלט: "אתה חוטא לאמת, אתה טמא. אני לא מוכן ללמוד איתך את הגמרא הקדושה. חפש לך חברותא אחרת".
הרבה חוויות מורכבות עברתי בגיל ההתבגרות, הקשה מכולן הייתה הבדידות. הייתי מוקף אנשים ועדיין בודד בתוך חומות של פחד והסתרה.
כשהייתי ילד קטן לא הבנתי שאני שונה והייתה לי ילדות מקסימה. חשבתי שכולם ככה או שפשוט קיבלתי את עצמי כדרכם של ילדים. ככל שהתקרבתי לבגרות מינית, הדחפים והפנטזיות גברו, אך במשך המון זמן חשבתי שאני היחיד בעולם עם תשוקות מוזרות שכאלו.
ככל שהבנתי נכונה את מצבי, חדר אליי הפחד. מה יקרה אם יידעו, איך המשפחה תגיב, האם אזכה לעמוד תחת חופה, ומה עם זה יתגלה בשכונה?
ככל שעבר הזמן אני הפכתי מתוסכל, נאכלתי מבפנים. החשק ללמוד ירד ועמו הקשב והריכוז, מחבריי התרחקתי, בבית הפכתי לתוקפן ואגרסיבי.
אז עוד הדהדו באוזניי דברי המשגיח על חומרת הוצאת זרע לבטלה. "זה כמו רצח", אמר, ואני יותר משנתיים מנעתי מעצמי להגיע לפורקן. ההתנזרות מנעה ממני רגיעה אפילו זמנית, והטעינה אותי בכעסים. הרגשתי כמו חיה לכודה בכלוב של דחפים, הדחקות, שנאה עצמית וניתוק מהסביבה.
היום הכל אחרת. אני מקבל את עצמי ושלם עם הנטייה שלי, מזה שנתיים גר עם אהבת חיי בעיר הגדולה, הרחק ממקום הולדתי. היום אני גם בקשר טוב עם משפחתי וזוכה לתת ולקבל הרבה אהבה.
אני רוצה להודות לעצמי, על הדרך, ולכם אנשים טובים באמצע הדרך. אני רוצה ללחוש לעצמי, של אז, הנער המפוחד שהייתי: "אל תדאג, הכל יהיה בסדר, החיים גדולים ומעניינים מנטייה כזו או אחרת".
רק חבל שלא היה שם מישהו שיגיד לי את זה, אז.
###
בשעת לילה מאוחרת, לפני כמה ימים, כשבחדר הסמוך נם לו בשלווה אהובי, החלטתי לפשפש בפתקים ששרבטתי פעם. מצאתי שם את הילד ההוא שהייתי, זורק מדי פעם שבבי מחשבות לא מאורגנות על דפים קטנים.
בפתק אחד מצאתי את המילים הבאות, הן היו שלי, פעם:
"אני יושב ליד הדבר הכי קדוש על הפלנטה המקוללת שלנו, זה בחור, עם עיניים ירוקות ושיער זהוב. הוא כל כך קרוב עד כדי נגיעה, וכל כך רחוק עד שלא אסתכל עליו לעולם.
"ולא שאני רוצה לגעת בו ככה, אני בכלל לא רוצה, אבל נולדתי במין הלא נכון או שהוא עם הנטייה הלא מתאימה. אז אני לומד איתו גמרא, וגורם לו לצחוק. לראות את החיוך שלו פורץ את גבולות פניו אל העולם – עושה אותי שמח לגמרי ועצוב לגמרי.
"והזמן אוזל, וזו ההתחלה של הסוף".
בספרו החדש "כמי שיש לו אור" אלי שטרן לוקח אותנו למסע נפשי ורגשי של אמונה,…
בנקמה יהודית גרובייס מייצר לא רק חווית צפייה מרתקת, אלא גם שיח חברתי עמוק
סדרת 'יוצר. האדם" לוקחת אותנו להצצה מעמיקה אל לב עולמם של היוצר והיצירה והחרדית, בדגש…
אם המצבר של הרכב שלכם התקלקל ודורש החלפה, אתם בוודאי יודעים שלא תהיה לכם אפשרות…
לא מעט אנשים כיום בוחרים לנהוג במכוניות חשמליות וזאת בשל הרצון לחסוך בדלק וכן בשל…
View Comments
אוי כמה מסכנות... למה ה' יצר כזה דבר.
ברור שזה דבר שצריך טיפול
בדיוק כמו אחד שנולד עם נטייה לגנוב
זה פשוט מסכנות שצריך לטפל
בעז"ה יהיה לו את הכוחות ואת השכל הישר להתמודד עם זה נכון
מנדי אני נוטה להאמין
א. שיש סיבה שבחרת לקרוא תוכן מסוג זה. אולי הוא פוגש אותך איפשהו.שווה לעשות בדק בית.
ב.שאתה יוצא חסידות חב"ד והאגנדה של חבד זה לקבל את כולם כמו שהם.בדגש על כמו שהם בלי לנסות לשנות אותם. ואהבת לרעך כמוך. ככה פשוט בלי סייגים.
עכשיו יש לך הרבה חומר למחשבה ולעבודת המידות.בהצלחה.
פייק מוחלט!
היה יכול להיות אמין לולא הסיפור על המשגיח החתיך.... ובכן, אין דבר כזה משגיח חתיך. נקסט.
משהו פה לא נשמע לי.. לא יודע...
ראשית, אחד שמעורה בחברה החרדית ובפרט שחי בה, אמור לדעת את ההבדל שבין משגיח לראש ישיבה, אלו שני תפקידים שונים כמובן.
שנית, משהו פה חלק מדי, מתחנחן מדי, עגול מדי. בדיוק כפי שהייתי רושם סיפור כזה בעצמי על אף היותי סטרייט מוחלט....
כותרות וכותרות משנה הם בדרך כלל בידיהם של העורכים, לא של הכותבים. זו יכולה להיות טעות.
ואת זכר לא תשכב משכבי אישה תועבה היא. שום דבר בעולם לא ישנה את קביעת התורה. נקודה. עם כל האמפתיה והרצון לא לפגוע.
מה הפאקינג בעיות שלך
שכל טחד יעשה מה שבא לן עם החיים שלו זה לא אמור לעניין אותך בשום צורה
סיפורי צדיקים נסתרים שאפילו אלוקים לא יודע על צדקותם
כמה אמיץ אתה וכמה טוב שלא התפשרת על עצמך
לאחרונה יצא לי לחקור ולראיין חרדים בנוגע לתפיסה שלהם את ההומוסקסואליות. מסתבר שיש כאלו שמסוגלים להבין שפשוט נולדים עם זה, שאף אחד לא הזמין את השוני הזה לעצמו ושההתמודדות של גבר הומסקסואל מול ערכי הדת קשה מנשוא, אם לא בלתי אפשרית. אני מאחלת לך המון הצלחה בחיים, וכמו שכתבת, החיים יפים ומעניינים הרבה מעבר לנטיה המינית.
זה מאוד נכון גם לי יש קראש על קראש ישיבה שלי
עם כל הכבוד על הכנות והסיפור הנוגע ללב אני חושב ששומעים מספיק את הצד המבקר והמתבכיין בסיפור ״לא קיבלו אותי אמרו ככה ואמרו אחרת״
אם כבר קיבלנו כזה סיפור עם כזו כנות והשלמה עם המצב הרבה יותר מעניין לשמוע על איך הוא מתמודד עם זה, איך הוא מצליח להשלים בין הכינוי שלו (חרדי גאה) לבין הנטיות שלו איזה דיבור סביב זה יש לו עם אלוקים.
זהו פיל בתוך החדר שאף אחד לא מדבר עליו
גם אם כבר מדברים על הומוסקסואליות במגזר החרדי או בעם כולו עושים את זה בהפרדה מוחלטת מהאמונה והדת כאילו יש איזו אקסיומה שבעל נטיות הפוכות צריך להיות אתאיסט או לפחות לא לדבר על נושא האמונה אפילו לא ברמז
זה הסיפור הקשה.
להתמודד עם החברה זה דבר אחד
להתמודד עם האמונה שלך באלוקים, בעצמך, בזה שאתה עושה הכי טוב שאתה יכול למרות המצב הלא פשוט זה האתגר היותר גדול
אמנם כל הכבוד למי שהצליח להתמודד עם החברה ועם עצמו אבל הרבה יותר מעניין לשמוע ממישהו שמתמודד עם האתגר האמוני בכבוד
גאה בך שבחרת בחיים
אני לא מבין איך נותנים במה לדבר כזה?
אני מטפל רגשי רב תחומי בהכשרתי ואני מכיר וגם ליוויתי נערים מבולבלים רבים ביציאה לחיים רגילים אבל כאשר אתם מפרסמים דבר כזה ועוד בלי שום תוספות מאנשי מקצוע אתם גורמים לנערים תמימים להתבלבל עוד יותר.
הבן אדם שכתב את הדברים החליט במודע שלא לטפל בעצמו!
הוא מודה בזה ללא בושה.
הוא אפילו לא טרח ללכת לטיפולים ולבדוק אולי הוא יכול לצאת מזה, אולי הוא עבר משהו שגרם לו להטמיע במח מיניות ואהבה לגברים מסוג מסויים מאד אולי... ואולי לא.. אבל הוא אפילו לא ניסה.
זה החטא שלו.
וזה החטא בלבד.
זה שהוא נכשל בעבירה אחת לא הופך אותו מומר לכל התורה, אז יש משהו שקשה לו, אבל ברגע שזו "אידיאולוגיה" הבן אדם כורת את עצמו מעם ישראל, לא יהיו לו ילדים משלו, הוא עובר על עוד הרבה עבירות מסביב הוא כבר "בוחר" במיניות על פני "אלוקים" ועוד שלל דברים ובעיקר, וזה מה שהכי כואב הוא משחית את כל מי שנמצא סביבו עם האידיאולוגיה המזוייפת הזו.
הקב"ה מגלגל בעולם אנשים עם סוגי נכות רבים וקשים והוא יודע טוב מאד מה הוא עושה ואם יש למישהו נכות או התמכרות כלשהי הוא לא הופך את זה לאידיאולוגיה... זה פשוט אומר שהוא צריך לעבור דרך בשביל לצאת מזה.
ברגע שאדם פועל כפי שהוא בחר - זה פטור מהתמודדות.
ברגע שאתם מפרסמים את זה ככתבו ללא ועוד ללא שום תגובה שמסבירה את המציאות הפשוטה- אתם לוקחים בזה חלק.
ואז פתאום יש כאן גם חרדית גאה... שגם היא מבולבלת עם אידיאולוגיה.
שלא תהיה אי הבנה, זה מצב קשה ולא נעים ויוצר הרבה בילבול אבל מכאן ועד ליצור אידיאולוגיה וחברה ויציאות מארונות הדרך ארוכה.
יש המון נערים רגילים שיש להם קושי בשמירת הקדושה ויש כאלו שגם מתמכרים לנושא ממש- ברגע שהוא מחליט לא לטפל הוא במו ידיו משחית את עצמו.
יש אנשים עם הרבה הפרעות שונות, חרדות קשות מאד ועוד הפרעות שונות - שניתנות לטיפול, לפעמים לחלוטין ממש.
ויש את אלו עם ההפרעות שהחליטו לא לטפל בעצמם.
כי זה לא נעים, כי זה דורש מאמץ, כי זה אומר שאני "לא בסדר", כי וכי וכי אבל בעיקר כי תכלס... כי זה נח.
נקודה.
חבל מאד
שלום יוחנן. אפשר טלפון של או מייל? אשמח ליצור קשר. תודה
התגובה שלך מסוכנת הרבה יותר ממה שאתה יכול להבין.
נשים ואנשים בעלי משיכה רומנטית ומינית לא.נשים מהמגדר שלהם קוראים את מה שאתה כותב. ומה שאתה כותב משום מה עם הרבה בטחון זה פשוט גיבוב של בורות פחד ושנאה.
כאשר נערה או נער מגלים על עצמם שאינם סטרייטים, הם נושאים סוד גדול ופחד מתגובת המשפחה והחברים. וטיפולי המרה גורמים לשנאה עצמית לפגיעה עצמית ומוכח מדעית שהם לא יכולים לשנות נטייה מינית.
עכשיו אפנה בעיקר לנערות ונערים (או מבוגרותים) בעלייה נטייה מינית או זהות מגדרית על הקשת הלהט"בית:
אין שום דבר פסול בנטייה מינית או זהות מגדרית שונה. הכל בסדר, אתם/ן טובים בדיוק כמו שאתם/ן זה יכול להיות מפחיד לגלות על עצמנו דברים שלימדו אותנו שהם "תועבה" אבל אהבה לעולם לא יכולה להיות "תועבה".
אני יצאתי מהארון בגיל 24 ועזבתי את הקהילה הדתית שלי בפחד גדול שאשאר לבד בעולם, אבל יש קהילה שלמה שמחכה לכן/ם ומוכנה לקבל אתכן/ם באהבה הבנה וסובלנות. קהילת הלהט"ב פה בשבילכם.
מי מכם שצריך עזרה לייעוץ בנושא יכול לפנות לארגון בת קול לנשים דתיות גאות או לארגון חברותא לגברים הומואים דתיים. או לקו הקשב של האגודה למען הלהט"ב לתמיכה ועזרה 03-6205591 (הפנייה אנונימית)
מאחלת לכם רק טוב ואהבה עצמית
הדר
הדר - הכל טוב ויפה אבל מה עושים עם זה שזה איסור תורה (משכב זכור) של מות יומת? את לא חושבת שבן אדם דתי שמאמין באלוקים שהופך איסור שכתוב בתורה לאידיאולוגיה ולדרך חיים ועוד בלי לנסות לטפל בעצמו אז בעצם הוא בבעיה מבחינת התורה - וא"כ איך אפשר לחשוב על זה שיש לגברים הומוסקסואלים אפשרות להמשיך להיות דתיים ולשמור מצוות ועדיין להפוך את אחד האיסורים החמורים של מות יומת לדרך חיים שלו?
תביני שלכל אחד מאיתנו יש קשיים ונסיונות בחיים ולכל אחד יש את הדבר שהוא מרגיש הכי חלש בו ושזה כמעט ובלתי אפשרי להתגבר עליו ולפעמים לצערנו אנחנו גם נופלים בהם אבל עדיין מעולם לא חשבנו להחליט שזה יקבע את מי שאנחנו ובמיוחד אם זה נוגד לגמרי את מה שאנחנו מאמינים בו, אז בעצם השאלה שלי אלייך (שאף אחד לא ענה לי עליה בצורה שלמה אלא תמיד אבל תמיד נלחץ מהשאלה והתחמק ממנה) היא איך הופכים דבר שהוא נוגד בצורה חזקה וברורה פסוק מפורש בתורה שלנו שאנחנו מאמינים בה (כי הרי יש מענה גם לגברים דתיים הומוסקסואלים) לדרך חיים ולהגיד שזה בסדר
נ.ב. אני לא רוצה חלילה להיות חצוף אבל תשובות כגון "צריך להיות שלם עם עצמך וזה מה שהתורה הייתה רוצה........." "אתה בכלל מבין מה זה לחיות בצורה כזאת'י"......(ושלא תחשבי חלילה לרגע שאני מזלזל בקושי אלא אני רק רוצה להתמקד בשאלה הספציפית ששאלתי) "הרי גם אתה עובר על איסורים בטוח אז מה זה משנה אם אתה עושה את זה וחושב שזו טעות או שפשוט עושים את זה וממשיכים לקיים את התורה"......... אני מצטער אבל אלו תשובות שנקראות התחמקות לשמה - ולקורא שיקרא אותם ידע לבד למה הם לא ברי קיימא
יוחנן איפה רכשת את ההכשרה הזו שלך?
תחת איזה ארגון אתה עובד?
יואב, לא סתם הטיפולים האלו הוצאו מהחוק במדינה ובעוד המון מדינות בעולם.
המון מחקרים מדעיים מבוססים כבר הוכיחו שאין אפשרות לשנות נטייה מינית.
חוץ מכאב ושנאה עצמית, הוא לא יתרום לך כלום.
אני מפציר בפניך, בבקשה אל תעשה את זה לעצמך!! תסתכל בתגובה של הדר, אלו דרכי פעולה מומלצים בהרבה.
הרבה הצלחה לכולם!
אתה פשוט בן אדם רע אין מה לומר
כתבה מצויינת!! מדהים!
מרגש