אַתָּה סוֹלֵחַ?

מְקַוָּה שֶׁכֻּלְּכֶם כְּבָר בַּהֲכָנוֹת אַחֲרוֹנוֹת
לַטֶּקֶס שֶׁל מָחָר

מְצַחְצְחִים אֶת הַגְּרוֹנוֹת
שֶׁמִּזְּמַן הָפְכוּ לְמִקְלֶדֶת

מְכִינִים אוֹתָהּ לָאֵרוּעַ הַמְּמֻחְזָר
שֶׁלְּאִישׁ אֵינוֹ נִרְאֶה מוּזָר

שֶׁאַף אֶחָד לֹא קָם וְצוֹרֵחַ
קְחוּ מִמֶּנִּי אֶת הַשֶּׁקֶר הַשִּׁטְחִי

אַף אֶחָד אֵינוֹ בּוֹרֵחַ
מֵהָרוּטִינָה הַמְּיֻתֶּרֶת שֶׁלֹּא נוֹגַעַת בְּאִישׁ

שֶׁהִתְרַגְּלָה לִשְׁאֹל בְּקוֹל בּוֹטֵחַ
אַתָּה סוֹלֵחַ?

וּמִיָּד לְאַחַר מִכֵּן
לִשְׁמֹעַ אֶת ה'כֵּן'

הַמִּתְבַּקֵּשׁ, הַמֵּכָנִי, הַנִּשְׁלָף
וּלְהַמְשִׁיךְ עִם אֵיזֶה וִי בָּרְשִׁימָה הַמְּאֻרְגֶּנֶת
שֶׁנִּשְׁאֲרָה מִיּוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁחָלַף

מְקַוָּה שֶׁכֻּלְּכֶם מִתְאַמְּנִים מִיָּד
וְזוֹכְרִים בְּעַל פֶּה לַעֲשׂוֹת אֶת זֶה כָּךְ,
כִּלְאַחַר יָד

שֶׁבְּטָעוּת לֹא תִּשְׁאֲלוּ בֶּאֱמֶת אוֹ מֵהַלֵּב
זֶה יַהֲרֹס אֶת הָרוּטִינָה
וְהֶרְגֵּלִים הֲרֵי טוֹבִים לַלֵּב

וּמַשְׁאִירִים אוֹתוֹ נָקִי וּבְלִי מַצְפּוּן מְטֻמְטָם
כֻּלָּם הֲרֵי סָלְחוּ, הַטֶּקֶס תָּם