פולמוס מערת המכפלה

כיצד הוכרע פולמוס הגדולים, בסוגיית הכניסה למערת המכפלה

עשרות אלפי יהודים עשו את השבת 'חיי שרה', בעיר חברון וביקרו בכל חלקי מערת המכפלה ש-90 אחוז ממנה סגורה בכל ימות השנה ליהודים וחלקים ממנה משמשים כיום כמסגד מוסלמי.

אנו  נשאל את עצמינו האם הם נהגו כהלכה והיה מותר להם להיכנס למסגד?!

ובכן, תורתנו הקדושה מעידה שהאבות נקברו בחברון "וְיִתֶּן-לִי אֶת-מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר-לוֹ אֲשֶׁר בִּקְצֵה שָׂדֵהוּ בְּכֶסֶף מָלֵא יִתְּנֶנָּה לִּי בְּתוֹכְכֶם לַאֲחֻזַּת-קָבֶר …וְאַחֲרֵי-כֵן קָבַר אַבְרָהָם אֶת-שָׂרָה אִשְׁתּוֹ אֶל-מְעָרַת שְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה עַל-פְּנֵי מַמְרֵא הִוא חֶבְרוֹן בְּאֶרֶץ כְּנָעַן" ואכן רבים מן הנוסעים ב-2000 שנה האחרונות מזכירים את מערת המכפלה בחברון ומתארים במדויק את המבנה של ימינו.

לצערנו הרב מאז שלטון הממלוכים בארץ הקודש (שנת 1260) נאסרה הכניסה ליהודים למערה, ורק לאחר כיבוש המערה במלחמת ששת הימים יכלו יהודים לשוב ולהתפלל במערה.

מאז שנת תשנ"ד ההסדר עם המוסלמים ש-90 אחוז מהמערה בכל 355 ימות השנה ברשותם, ו-10 אחוז בלבד בידי היהודים. ו-10 ימים בלבד כל המערה ברשות יהודים, ובמקביל 10 ימים בשנה כל המערה ברשות מוסלמים. בעשרה ימים אלו, מפנים מהמערה את כל הסידורים ארון קודש ושאר תשמישי הקדושה.

דעת האוסרים להיכנס למערת המכפלה

ידוע הפסק של רבותינו הראשונים שאין להיכנס לכנסיה של נוצרים שמאמינים ב"שיתוף", ובשל שבמשך ה-700 שנה האחרונות שימשה מערת המכפלה למסגד מוסלמי (וכן בימינו) פסק האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מצאנז בעל השפע חיים שיש איסור להיכנס למערת המכפלה וסבר שמוסלמים של ימינו יש להם דין של נוצרים עובדי עבודה זרה, וכמו שאף יהודי שומר תורה ומצות לא יעז להיכנס לכנסיית הקבר הטמאה, כך אין להיכנס למערת המכפלה!

נביא מלשונו:

"לעניין ההתרחקות מהם בודאי שיש להם דין עובדי ע"ז. מה מאד כואב לבי בראותי "כמה חרדים שקוראים למסגדי הישמעאלים בתי תפלה" ומקום קדוש, ובאמת שצריכים לגדור גדר ולהתאמץ ביתר שאת וביתר עז שלא לתת מקום לחלק מן הישמעאלים לשאר עובדי ע"ז. ולכן לעניין ההתרחקות מהם בודאי שיש להם דין עובדי ע"ז".

וכן פסק כך הגאון רבי אליעזר יהודה ולדנברג בעל "ציץ אליעזר" וכן מובא על הגאון רבי ישראל יעקב קנייבסקי -הסטיפלר שביקר בחברון בשנת 1970 ולא נכנס למערה! והתפלל בחוץ. (מקור- ספר אורחות רבינו, והובא בספר לקראת שבת מלכתא עמוד צז שהעדיף הסטיפלר להתפלל היכן שהיו המדרגות באותו מקום שהתפללו בו שנים רבות יהודים בבכיות ותחנונים, ולא במקום שמוחזק כמסגד)

ואולי בגלל הסיבות הללו באמת אדמו"ר מסאטמר בעל ויואל משה אסר את המגורים בארץ הקודש כיון שהשלטון לא עוקר את הכנסיות ומסגדים (ובכך נסנגר על נכדו האדמו"ר שליט"א שבמהלך ביקורו ההיסטורי באה"ק בשבוע האחרון לא ביקר בכותל המערבי הסמוך למסגד אל אקצא ומערת המכפלה שהיא בעצמה מסגד. אומנם הערה זו בהומור כמובן, כיון ששיטת סאטמר שהציונות יותר גרועה מהנצרות והאיסלם, ומנהגם לא לבקר כלל ב"שטחים הכבושים" בידי הישות הציונות במלחמת תשכ"ז).

מדהים ששיטה כזאת שלא להיכנס לקברי צדיקים כיון שהם מסגדים, לא מוגבלת לפוסקים החרדים בלבד, וההתר לדברי הרב יהודה הלוי עמיחי ממכון התורה והארץ שמזוהה עם הציונות הדתית להיכנס לאולם יצחק הוא כדי שלא לתת להם דריסת רגל. וכך דברי הרב יהודה עמיחי: (במענה לשאלתי בענין קבר יתרו)

כידוע אסורה תפילה בבית תיפלתם, ולכן המקום שם שהוא בעצם מסגד לכל דבר אין ראוי להתפלל שם. עיין בשו"ת דברי יצי"ב (יו"ד סי' מ) שדן על תפילה במערת המכפלה, למרות שאין לדמות את התפילה במערת המכפלה היום שאין זה מסגד כלל, ואפילו באולם יצחק התפילה היא כדי לא לתת להם מדרך רגל".

שיטות המתירים להיכנס אל מערת המכפלה

לעומתם נשיא מועצת החכמים הגאון רבי עובדיה יוסף פסק "שאין לחלוק על הרמב"ם שקבע שמוסלמים אינם עובדים עבודה זרה, ומותר להיכנס ובפרט במערת המכפלה שהישמעאלים באו בגבולינו, ואין בידם לאסור עלינו את המקום הקדוש אשר נטמנו בו אבותינו הקדושים, זכותם יגן עלינו".

ואכן הציץ אליעזר מיחל ליום בו "אלו שהיכולת בידם יתנו לבם לסדר עבורינו מקום מיוחד לתפלה". ועל זה כותב הרב עובדיה "ורצון יראיו יעשה, שכך הוא היום, וא"כ המתפללים שם גם לדבריו שפיר עבדי, לעורר זכות אבותינו הקדושים" ובימינו עצם זה ש-10 אחוז מהמערה ברשות יהודים במשך 355 ימים בשנה, מסתדר עם פסקו של הציץ אליעזר בבקשתו שיתנו לנו "מקום מיוחד לתפילה"

וכן התפרסם מפיו של מרן הגרי"ש אלישיב שההיתר להיכנס למערת המכפלה, הוא "לא אני באתי בגבולה- היא באה בגבולי" (הסבר- משנה במסכת עבודה זרה שדנה היאך רבן גמליאל נכנס לבית מרחץ של עבודה זרה בעיר עכו, והוא הסביר "אין אני באה בגבולה, אלא היא באה בגבולי")

גם לגבי האדמו"ר מצאנז, הגר"י שכטר כתב בשמו שבסוף ימיו התיר, בגלל חלוקת המבנה, שיהודים מתפללים בדרך קבע באולם אברהם במשך רוב ימות השנה (זולת 10 ימים-לפי זה לגבי אולם יצחק שכל השנה ברשות המוסלמים- לפי האדמו"ר מצאנז אסור להיכנס בו, ורק לפי הרב אלישיב מדובר בגדר "אין אני באה בגבולה, ומותר).

ובשנת תשע"ה העולם היהודי סער בהמייה לרגל עלייתו של גדול הדור שר התורה הגר"ח קנייבסקי שזה לו ביקור שני בחייו במערת המכפלה! את דבריו הטעים הגר"ח קנייבסקי שאכן אביו הסטיפלר חשש לכל ריח עבודה זרה ולכן הוא החמיר ולא נכנס למערת המכפלה ובשנת תש"ל עמד והתפלל בחוץ, אבל לי הוא הורה להיכנס לבפנים ובאמת ואין בעיה הלכתית להיכנס למערה.

ובכך הוכרע באחת הדיון ההלכתי בנושא.


ישראל שפירא הינו מרצה ומדריך טיולים מוסמך, המתמחה בהיסטוריה תורנית של ארץ ישראל
להזמנות ומידע נוסף [email protected]

רוצים לקבל את הפינות לפני כולם?
הצטרפו לקבוצת הווצאפ (סגורה לחפירות), וקבלו כל בוקר מידע תורני היסטורי מרתק!
https://chat.whatsapp.com/Hf6ToR62di36qaJmEJlRtL

2 מחשבות על “פולמוס מערת המכפלה”

  1. לא יודע איך מציגים כאילו מחלות בזמן שהרמב"ם כותב מפורש שהישמעאלים אינם עובדי ע"ז ומותר להיכנס למסגד וכך פסקו הטור, השו"ע והרמ"א.
    אם הוא היה מצטט את הר"ן עוד מילא, אבל כבוד ה"חוקר" בחר לצטט את ויואל משה שהוא כידוע מגדולי הפוסקים של עם ישראל- ברמה של הרמב"ם

    הגב

כתיבת תגובה

אולי יעניין אותך גם

כן לא שחור לבן – פרק 7

מה יש לך, אתה רציני? זה סאפ, זה כמו חסקה אבל זה ספורט • פרק נוסף בסיפורו של אומץ לחרדים

איש לא הבחין בה

מביט שוב לאחור, מחפש לתת לה יד. מעיף מבט הרחק אין דרור, מסניף את ריחה מחתיכת בד • דוד דרוק

וזה זה

וזה זה,
וזה שלנו,
וזה תמיד ישאר

איזה מין אנחנו

אַרְצֵנוּ הַקְּטַנְטֹנֶת, הַיָּפָה, מְלֵאָה שִׁבְעַת מִינִים כִּמְנִיפָה, וּמִקַּדְמָא דְּנַן וּכְמוֹ יְהוּדִים טוֹבִים, כָּל פְּרִי מוֹשֵׁךְ לְכָל הַכִּוּוּנִים

כן לא שחור לבן – פרק 3

קקות. העולם קקות. למה אף אחד לא נותן לי ספר הדרכה לחיים * פרק נוסף בסיפורו של אומץ לחרדים

בְּקַו הַתֶּפֶר, בְּקַו הַשֶּׁבֶר

פֹּה בַּלֵּב בֵּין יָמִין לִשְׂמֹאל, בְּקַו הַתֶּפֶר. יֵשׁ הִתְגַּלּוּת יֵשׁ הַסְתָּרָה, וְשׁוּב דִּמְעָה • אפרת ורניק

לא יום – לא לילה, לא מדרון – לא מנהרה

וּכְחָצוֹת רוּחַ חוֹלֶפֶת מְנַשֶּׁבֶת, לִתְחִלָּתוֹ שֶׁל יוֹם צָעִיר. מוֹשִׁיטָה כָּנָף תּוֹמֶכֶת, לָבוֹא אוֹר חָדָשׁ בָּהִיר • דוד דרוק

No data was found

אולי יעניין אותך גם

רוצים להיות מעודכנים?
הירשמו לניוזלטר שלנו