פִּרְחֵי שַלֶּכֶת צְהֻבִּים

שיר שלכת מאת שיפי סלבוטיצקי
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב print

וכשֵאֵצֵא וְנַפְשִי הַפְּעוּרָה בְּיָדִי

אֲרַפֵּא לָהּ בִּצְרוֹר פִּרְחֵי-שַלֶּכֶת צְהֻבִּים

אֵיך הֵם צוֹהֲלִים כָּכָה בְּצָהוֹב זוֹהֵר

וְהֵם כְּבָר מֵתִים

אֵיךְ אֲרַפֵּא לְנַפְשִי בְּפִרְחֵי שַלֶּכֶת מֵתִים

וְהִיא רוֹצָה (אֲבָל בְּסוֹד)

שֶלֹא

קישור מקוצר:

מחשבה 1 על “פִּרְחֵי שַלֶּכֶת צְהֻבִּים”

כתיבת תגובה

אולי יעניין אותך גם

נְעִימַת אֱלוּל

שׁוּב הִיא כָּאן מְעוֹרֶרֶת מִתָּמִיד
לְלִיבי הֲיַשֵּׁן חוֹדֶרֶת, אֲצִילִית
אֶת נִשְׁמָתִי הַכְּמֵהָה חוֹבֶקֶת,
יְדִידוּתִית

כן לא שחור לבן – פרק ראשון

פרק ראשון בסיפורו של אומץ
הוא לא מבוסס על שום דבר והוא נוגע בנקודות הכי עמוקות של כולנו

חתול שחור

יש חתול ויש חתול שחור, ואולי בכלל עדיף כלב. מצויר.

80 שנה אחרי: מותו הטראגי של החזן ההולל, הוא הסיפור של כולנו

יואל דוד סטרשונסקי עזב את השטייטל החמים לטובת קריירה בוורשה הגדולה • שנות הזוהר הקצרות הסתיימו בחטף, לא לפני שזכה לחיבוק אחרון מהחברים בכור מחצבתו • ולסיפור שלו יש הרבה יותר אקטואליה מנוסטלגיה

זֶהוּ סוֹף הָעוֹלָם?

והימים מבודדים אין דבר, נכפלים בין האתמול והמחר. ובטרם יתלש דף מן הלוח, עוד רומאי שב אל הרוח • דוד אליהו דרוק

No data was found

אולי יעניין אותך גם

רוצים להיות מעודכנים?
הירשמו לניוזלטר שלנו

דילוג לתוכן