זעיר אנפין

כי המאבק ידוע, בין קודש לחול, חוזר הוא חלילה, אך מוכרע הוא מראש.
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב print

רעווא דרעווין, שעת כיסופים. זעיר אנפין זמן דמדומים.

בשמים אש מתלקחת, בין עננים וכוכבים זריזים שמנצנצים.

וברחובות עלטה משתררת, וכובשת את המרחב והזמן.

ומחלונות הבתים, פיוטים משתפכים, מסעודתא דזעיר אנפין.

ושקטים הם הרחובות, כמו מיתת נשיקה, והערגה מתבצרת לה בין הקירות.

כי המאבק ידוע, בין קודש לחול, חוזר הוא חלילה, אך מוכרע הוא מראש.

וקשה המחזה, ומאיים הוא לצפייה, כיצד אט אט מתחמקת המלכה,
ורק בודדים מעזים לצאת בזו השעה, בשעת זעיר אנפין של קודש וחול.

קישור מקוצר:

2 מחשבות על “זעיר אנפין”

כתוב/כתבי תגובה

אולי יעניין אותך גם

סילביה וספנסר

בין עבודה לנטל, ובין חיבור לחנק, סילביה וספנסר מובילים אותנו לבין המיוחד שיכול להתקיים רק בזוגיות

יסכה זו שרה

יסכה, היתומה מבני ברק שעלתה השבוע לכותרות בתקשורת, מרשימה בכישרון ובחדות המחשבתית שלה • אני מצדיע לה על החוסן והיכולת לנתב את חייה

No data was found

אולי יעניין אותך גם

רוצים להיות מעודכנים?
הירשמו לניוזלטר שלנו

דילוג לתוכן