זעיר אנפין

כי המאבק ידוע, בין קודש לחול, חוזר הוא חלילה, אך מוכרע הוא מראש.
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב print

רעווא דרעווין, שעת כיסופים. זעיר אנפין זמן דמדומים.

בשמים אש מתלקחת, בין עננים וכוכבים זריזים שמנצנצים.

וברחובות עלטה משתררת, וכובשת את המרחב והזמן.

ומחלונות הבתים, פיוטים משתפכים, מסעודתא דזעיר אנפין.

ושקטים הם הרחובות, כמו מיתת נשיקה, והערגה מתבצרת לה בין הקירות.

כי המאבק ידוע, בין קודש לחול, חוזר הוא חלילה, אך מוכרע הוא מראש.

וקשה המחזה, ומאיים הוא לצפייה, כיצד אט אט מתחמקת המלכה,
ורק בודדים מעזים לצאת בזו השעה, בשעת זעיר אנפין של קודש וחול.

קישור מקוצר:

2 מחשבות על “זעיר אנפין”

כתיבת תגובה

אולי יעניין אותך גם

רבני המזרחי, במחילה, לא הבנתם את הרמב"ם

רבני הציונות דתית לקחו את דברי הרמב"ם בהלכות חנוכה כדי להוכיח ששלטון חילוני בישראל הוא רצוי • ישראל שפירא מוכיח באותות ובמופתים: אתם לא בכיוון

דירת ארעי

אלחנן יונס לוקח אותנו למסע זיכרונות עם תובנה חשובה במיוחד לימים אלו

הסגולה של הערוץ הראשון

מדוע התארחו זוג צ'עלמרס בערוץ הראשון, והיכן נולדה סגולת הזיווגים בעמוקה

הרצל לא משלנו

הרצל היה פוליטיקאי טוב • הוא לא חווה הארה רוחנית וחזרה בתשובה • גרשון מושקוביץ במאמר תגובה לד"ר עליזה לביא

No data was found

אולי יעניין אותך גם

קֶרַח

רוצים להיות מעודכנים?
הירשמו לניוזלטר שלנו

דילוג לתוכן