רעווא דרעווין, שעת כיסופים. זעיר אנפין זמן דמדומים.
בשמים אש מתלקחת, בין עננים וכוכבים זריזים שמנצנצים.
וברחובות עלטה משתררת, וכובשת את המרחב והזמן.
ומחלונות הבתים, פיוטים משתפכים, מסעודתא דזעיר אנפין.
ושקטים הם הרחובות, כמו מיתת נשיקה, והערגה מתבצרת לה בין הקירות.
כי המאבק ידוע, בין קודש לחול, חוזר הוא חלילה, אך מוכרע הוא מראש.
וקשה המחזה, ומאיים הוא לצפייה, כיצד אט אט מתחמקת המלכה,
ורק בודדים מעזים לצאת בזו השעה, בשעת זעיר אנפין של קודש וחול.
כמה שאעשה, אשתדל להיות טוב, לרַצות • אפעם זה לא יהיה מאה אחוז
כי אין מושלם
במפגש השלישי בסדרת "בין קודש לחול' העוסקת בתפיסות השונות של קהל וקהילה
מדוע התארחו זוג צ'עלמרס בערוץ הראשון, והיכן נולדה סגולת הזיווגים בעמוקה
וְהַמַּשְׂכִּיל בָּעֵת הַהִיא
דּוּמָם
כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דָּמָם
ביער ירושלים באחד מהלילות החמים של השנה התכנסו 30 צעירים חרדים נבחרים
פרשת וירא: האמונה באל אחד ואהבת חסד במשנתם של הרב קוק וא. פרום על פי תפישת הקידמה
רשמים מכנס הקמת קהילת נאמני זכויות במגזר החרדי
על מים קדושים ביהדות, והסגולה המפתיעה להיפוך עוברים
2 מחשבות על “זעיר אנפין”
מיוחד.
אפשר לנצח את המאבק הזה,
להמשיך את הקודש על החול.
ולקבל עוד כמה דקות?…