זיכרון

אשר נקדשנו באהבה ונצטווינו להדליק נר לנשמה

אשר
נקדשנו
באהבה
ונצטווינו
להדליק
נר לנשמה

זכרון
להולך
בינינו
חסר חיות
נשמתו צרורה
מנוקבת

תקווה
נפש הומיה
יצרו חלל חלול
בעת מילוי תפקידם
הלך החלום ונדם

עוד לא אבדה
הזדמנותנו
לחבק, לעטוף
במלוא הרחמים
לא ינוח בדד
על משכבו
האח, החבר
מאותה השכונה,
מאותו הכפר
שמוסר נפשו
על חייו

Myriams-Fotos from pixabay

כתיבת תגובה

אולי יעניין אותך גם

כן לא שחור לבן – פרק 10

יש אנשים שחיים למען המזל, בשביל התהילה, בשביל הכוח. בשביל המשחק. ויש שחושבים שהדברים הפיזיים מגדירים את מה שבתוכם • פרק נוסף בסיפורו של אומץ לחרדים

מלאך המוות מחכה לו בין עטויי הטליתות, הוא בחר להתפלל בדביקות

הוּא יָדַע שֶׁמַּלְאַךְ הַמָּוֶת מְחַכֶּה לוֹ בֵּין עֲטוּיֵי הַטַּלִּיתוֹת וּבַמַּעֲבָרִים. לַהַב הַחֶרֶב הַמִּתְעַטֶּשֶׁת הוּנְפָה וְהוּא בָּחַר לַעֲצֹם עֵינַיִם לְהִתְפַּלֵּל בִּדְבִיקוּת, לְהַדְבִּיק אֶת כֻּלָּם, לְצָרֵף אוֹתָם, אֶחָד אֶחָד לַמִּנְיָן

החבר מהמחלקה הכירורגית עם המספר על היד

"פון וואנט ביסטו"? שאל אותו מוריס בפעם הראשונה שהכירו במסדרון. מאז הפכו לחברים קרובים, אבל את סודו שמר באדיקות. רק אחרי שחזר מטיול בהונגריה, נחשף לסיפור ילדותו המצמרר

מהירות האור

מה סודך שלהבת יקירה, גלי לי מה את מסתירה. איך יופייך לא פג עם השנים, לא נס ליחו, לא התפוגג בין העמים • אתי קצבורג

לא יום – לא לילה, לא מדרון – לא מנהרה

וּכְחָצוֹת רוּחַ חוֹלֶפֶת מְנַשֶּׁבֶת, לִתְחִלָּתוֹ שֶׁל יוֹם צָעִיר. מוֹשִׁיטָה כָּנָף תּוֹמֶכֶת, לָבוֹא אוֹר חָדָשׁ בָּהִיר • דוד דרוק

הרב שבחר באמנות לא שגרתית – אותיות • ראיון

הרב דוד ברוך וולק הוא אמן מחונן, אבל גם הוא מודה: "רבים וטובים מתקשים עם האמנות שלי" • מדוע בחר באמנות האותיות הקדושות ואיך הן משפיעות על העולם? • וגם: ציור דיגיטלי לחנוכה

צבי דוד – חלק 1

סם גרין חולק איתנו את סיפורו של צבי דוד, חלק ראשון בטרילוגיה.

No data was found

אולי יעניין אותך גם

אי אחד

רוצים להיות מעודכנים?
הירשמו לניוזלטר שלנו