זיכרון

אשר נקדשנו באהבה ונצטווינו להדליק נר לנשמה

אשר
נקדשנו
באהבה
ונצטווינו
להדליק
נר לנשמה

זכרון
להולך
בינינו
חסר חיות
נשמתו צרורה
מנוקבת

תקווה
נפש הומיה
יצרו חלל חלול
בעת מילוי תפקידם
הלך החלום ונדם

עוד לא אבדה
הזדמנותנו
לחבק, לעטוף
במלוא הרחמים
לא ינוח בדד
על משכבו
האח, החבר
מאותה השכונה,
מאותו הכפר
שמוסר נפשו
על חייו

Myriams-Fotos from pixabay

כתיבת תגובה

אולי יעניין אותך גם

אבל אשמים אנחנו

אני רוצה להכות על חטא, ולבקש סליחה מאותם חרדים שנפטרו מקורונה שלא באשמתם

זהירות: תוקפי הרב פייבלזון יגיעו גם אלינו

זה התחיל ממסע הוקעה בביטאונים והידרדר לתקיפה אלימה של רב דגול רק בגלל השקפותיו. ולא, זה שהוא תלמיד חכם עצום, ירא שמים ובעל חסד – לא עזר לו • אם לא נתייצב כולנו מאחוריו – אנחנו הבאים בתור

כן לא שחור לבן – פרק 11

יש כאלו שרושמים את השם שלהם בשביל לסמן טריטוריה. אבל יש את הארטיסטים, הציורים, המסרים. את הזעקה שלהם הם מעבירים לקיר • פרק נוסף בסיפורו של אומץ לחרדים

מלאך המוות מחכה לו בין עטויי הטליתות, הוא בחר להתפלל בדביקות

הוּא יָדַע שֶׁמַּלְאַךְ הַמָּוֶת מְחַכֶּה לוֹ בֵּין עֲטוּיֵי הַטַּלִּיתוֹת וּבַמַּעֲבָרִים. לַהַב הַחֶרֶב הַמִּתְעַטֶּשֶׁת הוּנְפָה וְהוּא בָּחַר לַעֲצֹם עֵינַיִם לְהִתְפַּלֵּל בִּדְבִיקוּת, לְהַדְבִּיק אֶת כֻּלָּם, לְצָרֵף אוֹתָם, אֶחָד אֶחָד לַמִּנְיָן

לְמַעְלָה

כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה וְהַצָּמָא הַזֶּה לְמַיִם לֹא נוֹתֵן עוֹד מְנוּחָה

תנו קול לאנשים

גרשון מושקוביץ על חשיבות בג"צ קול העם משנת 1953 למגזר החרדי של ימינו

מהירות האור

מה סודך שלהבת יקירה, גלי לי מה את מסתירה. איך יופייך לא פג עם השנים, לא נס ליחו, לא התפוגג בין העמים • אתי קצבורג

No data was found

אולי יעניין אותך גם

רוצים להיות מעודכנים?
הירשמו לניוזלטר שלנו

דילוג לתוכן