המרטין לותר קינג שלנו

שום דבר לא משתווה לשמוע את הרב עובדיה מדבר. עובדיה דייקא, לא הרב יוסף. הרב עובדיה, שם פרטי, שם של אבא
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב print

לגדול כילד ספרדי חרדי בשנות 90, היה לדעת תמיד שאתה סוג ב', יסתכלו עליך אחרת, יבחנו כל פעולה שלך, כל דיבור שלך, הכל יבחן דרך הפריזמה של האם אתה באמת חרדי או שאתה סתם ספרדי. כי כמובן להיות חרדי באמת זה להיות ישיבשער (אין תרגום) ולהיות ישיבשער, זאת יודעים כולם – זה להיות אשכנזי.

כשלומדים גמרא לומדים אותה בשטייגען, עם הרבה ברען, מתחילים ב"זאגט די גמארע" חוזרים ב"נאכאמאל", אבל אף פעם לא אומרים "יעני", רש"י הוא תמיד "הייליגע" אבל לעולם לא "סידנא" – כי זה רחובי, כלומר ספרדי.

בכיתה ח' כשעולים לישיבה קטנה, אתה יודע שאתה חייב להשתחל למכסה, אתה חייב להיות הכי טוב במבחן כי מבית הספר שלך רק 2 ספרדים יכולים ללכת ל"נחלת דוד" אם לא תהיה הכי טוב, זה לא יהיה אתה.

בתלמוד תורה בדבר התורה לפרשת השבוע, הרבה מברך שבוע לפני ראש השנה את "המוני בית ישראל" שמתחילים לומר סליחות במוצאי שבת, ואתה תשתוק אפילו שאתה יודע שכבר לפני שלושה שבועות קמת עם אבא לבית הכנסת בית אל בחמש בבוקר, ואמרתם סליחות עם הגבאי מר שמש שמחלק תה מתוק בכוס זכוכית חומה. אבל "הם" יתחילו במוצ"ש אז הם "המוני בית ישראל".

ובישיבה אתה לא תשים את הטלית על הראש חלילה, אתה ישיבשער, לא איזה ספרדי מהרחוב.

וכשיקנו סידורים ספרדיים לישיבה כי באוצר הספרים יש בחור ספרדי שחשב שצריך, אז המשגיח יבקש לגזור משם את ההסכמה של הרב עובדיה כדי "לא לעורר מהומות".

ואם כמה ילדים יפריעו לו הוא יגיד להם ש"פה" לא מתנהגים ככה, אם אתה רוצים תלכו ל"מאזוז". כן.

בשיעור משנה ברורה לומדים גם את הפוסקים האחרונים, כלומר האשכנזים האחרונים, חלילה לא בן איש חי, או כף החיים, הס מלהזכיר את ספריו של הרב עובדיה.

אז בימי שלישי בשמונה בערב הייתי בורח ליד, לבית הכנסת אליהו הנביא של העיראקים, לשמוע את השיעור של הרב אברהם יוסף, הבן של. לזכור שגם "לנו" יש תלמידי חכמים, להרגיש קצת גאווה מהמקום ממנו אני בא.

ופעם בכמה זמן הייתי בורח ליד לישיבת כסא רחמים לחנות של טראבלסי, לעלעל בספרי רבותינו הספרדים ולהרגיש גאווה שיש כאלו, ולא מעט.

אבל שום דבר מזה לא משתווה לשמוע את הרב עובדיה מדבר. עובדיה דייקא, לא הרב יוסף. הרב עובדיה, שם פרטי, שם של אבא, שמביט בך בעיניים טובות וגורם לך להרגיש שיש לך שם, שיש לך עבר והוא מפואר כל כך, אבל יותר מזה שיש לך עתיד מפואר.

וכשהרב עובדיה היה מדבר, היית מקשיב, הצוואר היה קצת מזדקף, הגלימה שלו הייתה מלכותית כדי להזכיר לך שהוא המלך של הממלכה שלך, ושהיא כזו – ממלכה.

הייתי לומד בספריו בגן העיר בשבת, לא תמיד הבנתי, אבל הבנתי משהו עמוק יותר, שאין לי במה להתבייש, שהזהות שלי לא "שווה" פחות משלהם.

בשבילי ובשביל עשרות אלפי ילדים ספרדים אחרים, הרב עובדיה היה יותר מאדם, יותר ממנהיג, הוא היה תקווה, הוא היה גאווה, הוא היה חיים.

היינו מסתכלים עליו עם ברק בעיניים, עם לב רוטט, הוא היה המרטין לותר קינג שלנו, הוא נתן לנו תחושה שאנחנו שווים.

ביום של החתונה שלי קמתי מוקדם והלכתי להתפלל בכותל, וכשסיימתי הלכתי אליו לבקש ברכה. אני זוכר את עצמי רועד שם, זולגות לי עכשיו דמעות.

למעשה זולגות לי דמעות כל פעם שאני שמע אותו מדבר.

ביום שהוא נפטר, נסענו כל האחים לירושלים, ללוות אותו פעם אחת, כפי שהוא ליווה אותנו כל כך הרבה פעמים. ולא רק אנחנו היינו שם, כמיליון בני אדם מהארץ ומהעולם שחשו שהמנהיג שלהם נכבה, שמשהו מהם נלקח יחד איתו.

היום ב"ה הספרים שלו נלמדים בכל כולל הלכה שמכבד את עצמו, עשרות ישיבות ספרדיות מפארות את הארץ, מאות דיינים ורבנים ספרדים, אלפי תלמודי תורה ספרדים, אפילו" יתד נאמן" מצטט אותו במוספי תורה, ומביא רבנים ספרדים לראיונות.

שום דבר מזה לא היה קורה אילולי אדם אחד, עם חיוך מיוחד, ששם לעצמו למטרה להרים אותי ואת שכמוני והצליח.

אני מתגעגע

מרן הרב עובדיה יוסף, י"ב תשרי תרפ"א – ג' חשון תשע"ד
ת.נ.צ.ב.ה.

SEPHARDI CHIEF RABBI OVADIA YOSEF SPEAKING DURING THE DEDICATION CEREMONY OF THE "PORAT YOSEF" YESHIVA IN JERUSALEM. RIGHT P.M. YITZHAK RABIN.

כתוב/כתבי תגובה

אולי יעניין אותך גם

רקב מדיה בע"מ

משה מנס לומד בדרך הקשה שאין מתנות חינם בתל אביב

יצירה תורנית חופשית

כמה חרדים זכו בפרס נובל? כמה חרדים הפכו לסופרים בין לאומיים? מדוע איננו זוכים לקדש שם שמים בתחום היצירה התרבותית?

סיפורו של ההלך

איך יתנקה ההלך השפוף, ומי יקח את האחריות

אלוקים בממתינה

בני הוא איש טרוד, כיצד נראים הימים הנוראים במרוץ שבין עסקים משפחה ורוחניות

קוגל "מעורב" ירושלמי

יהודה דרורי במאמר מעורר על סטראוטיפים, על מה הם מחפים ומה מחירם עבורנו

שבתאות בארץ הקודש

סיפורם המרתק של הקהילה השבתאית בירושלים, הקמתו ונפילתו של בית הכנסת החורבה תוך מחלוקת איומה שקרעה את ליבות גדולי העולם היהודי.

דיאטת הדיאטות

אך חלפו החגים והמירוץ לגזרה התחיל, מוישה מגיע לתובנה במלחמת הדיאטות

אולי יעניין אותך גם

רוצים להיות מעודכנים?
הירשמו לניוזלטר שלנו

דילוג לתוכן