בנר חמישי של חנוכה יצא אייביש מהבית והלך במדרכה של הצד של הבנים. הוא הסתכל למעלה על הבתים של הצד של המדרכות של הבנות וראה את כל החנוכיות בחלונות ומאוד התרגש מפרסום הנס. אייביש עצמו הדליק בחלון היחיד שיש בבייסמנט שלו, החלון הזה פונה למאחורה של החצר איפה שנמצא המנוע של המזגן ואייביש ייודע שיש איזה אופוסם שמגיע לשם כל לילה ומתחפר מתחת ובטח הוא יקרא לעוד כמה אופוסמים שיראו משהו מדליק בלילה קר כזה ובטוח שהם יבינו שיש כאן משהו גדול שקשור לנס ואולי יתחממו קצת מהאור הזה. המחשבה הזאת עשתה לו נעים בלב ויש אומרים שהחלונות של אייביש הם העיניים הטובות שלו שמאירות גם בחושך במאחורה של החצרות.
יֵשׁ מִן צְלִיל מֻכָּר שֶׁחוֹדֵר פְּנִימָה. הַסְּפֵקוֹת, הַפְּחָדִים כְּבָר כָּאן • אפרת ורניק