הכל אובייקטיבי, כך חשב לו היווני,
אי שם בעולם האידאות, נמצאים להם הדברים.
הכל סובייקטיבי, הסביר הפוסט מודרניסט, רק בתודעתך פנימה שוכנת לה האמת.
הכל מושגח, שינן בלבו המאמין,
אי שם בעולם עליון, נשלח מלאך לפלס את דרכי בעולם.
הכל מקרי, הסיק בנחרצות הקוסמולוג, שבילי חלב וגלקסיות, וחיים בחלל ובזמן.
סובייקט פוגש אובייקט, אובייקט נוצר בידי הסובייקט, האם אזהה את עצמי לכשאהיה ערום מכל אובייקט? האם עוד אובייקט יוותר, בעולם בו סובייקט לא יהיה עוד יוצר?
ובין יחסי אני-אתה, ובין מונאדת הסובייקט, רק אהבה ואמונה מגשרות על החלל הפנוי, ועל הפער האינסופי, של יחידות ואינדיבידואליות, ההופכת ובוראת מתוכה; אחדות.
(השיר נכתב בהשראת הפילוסופיה של היידגר ובובר, ותורת "בא אל פרעה" של רבי נחמן מברסלב)
2 מחשבות על “הכל אובייקטיבי”
עמוק
תודה אחי