כשהייתי בן 19 התחלתי לקבל את עצמי. פשוט הפסקתי להסתיר את הנטייה המינית שלי מהאנשים סביבי.
הייתי אז תלמיד בישיבה. מדי פעם הייתי יוצא בערבים למפגשים של להט"ב, כך שכבר היו לי חברים וחברות שידעו עליי ושקיבלו אותי. אבל בישיבה ובטח בקרב המשפחה, כמעט אף אחד לא ידע עליי. חייתי חיים כפולים. הייתי יוצא מהישיבה בשחור לבן, מחליף בגדים בחדר מדרגות אקראי, ואז ממשיך למפגש.
ראש הישיבה שלי באותו הזמן היה הרב מרדכי (שם בדוי, איך לא) ואני מצאתי בו דמות מושכת. הוא היה טוב לב, רגיש, איש חינוך נפלא, ובעיקר חתיך למות.
בקיצור, חשקתי בו נמרצות. חשבתי לעצמי שאולי גם יש לי סיכוי, כי הוא היה אוהב לגעת בבחורים, תמיד בצורה מכבדת והולמת, יש לציין אבל עדיין…
מפה לשם, ביקשתי להיפגש איתו והוא הזמין אותי אליו למשרד. בפגישה סיפרתי לו על המצב שלי, על הנטייה המינית, ועל הקרע הגדל ביני ובין החברה החרדית, הדת והמשפחה. מובן שלא סיפרתי את הסיבה האמתית שבגללה סיפרתי לו, הלא היא תקווה כמוסה, שנחייה אני והוא בעושר ואושר, או לפחות נהנה יחד לכמה דקות.
ראש הישיבה שמע הכל ושתק. הוא ביקש שאתן לו זמן לפני שישיב לי.
כעבור כמה ימים הוא נתן לי עמוד וחצי בכתב ידו, לצערי לא שמרתי את המכתב עצמו אבל אני זוכר את תוכנו, בגדול היו בו מילים טובות עליי והבנה לגבי הסיטואציה שלי, מצד שני הרב ציטט את הפסוקים התנ"כיים, שמגדירים משכב זכר כתועבה. הוא ציין שאין לו מה לעשות בנדון ואיחל לי הצלחה.
חשוב לי לציין שהרב המשיך להתייחס אליי כרגיל ולא הפלה אותי או חשף את סודי לאחרים, לפחות ככל הידוע לי. למרבה השמחה, הוא אפילו המשיך לגעת בי כהרגלו מדי פעם, מה שנתן לי רגעים של עונג בקיומי הדי משמים מבחינה מינית בזמנו.
בליל הסדר של אותה שנה הייתי בבית הורי וגם אחותי הגדולה עם בעלה ושלוש ילדיהם היו אצלנו. הסדר היה כרגיל קצת ארוך מדי, אבל בסך הכל רגוע וחביב. כשסיימנו לשיר 'חד גדיא' והחגיגה הסתיימה, ליוויתי את אחותי ובעלה לביתם, שהיה במרחק רבע שעה הליכה מבית הוריי. מתישהו בדרך גיסי התקדם לפנינו עם שניים מהילדים, ונותרנו רק אחותי, העגלה ואני. ניצלתי את ההזדמנות ושיתפתי אותה במה שעבר עליי באותה תקופה, הנטייה, והחששות מהעתיד.
למרבה הפלא, אחותי קיבלה אותי לחלוטין. היא עצרה הכל ואמרה לי 'זה בסדר', 'אני מבינה אותך', 'אני אוהבת אותך אחי'. היא אפילו נתנה לי חיבוק קצר ואמרה שאם לא היינו ברחוב, הייתי זוכה לחיבוק ארוך יותר. אמרתי לה שאם היא רוצה, תוכל לספר לבעלה. מי כמוני יודע כמה קשה להחזיק דבר כזה בבטן.
כעבור כמה ימים בעלה (גיסי) הזמין אותי אליהם לארוחת ערב. הארוחה הייתה נעימה ואחריה גיסי ליווה אותי הביתה. בדרך הוא התחיל להתעניין בנושא, והבנתי שאחותי שיתפה אותו. ככל שהשאלות שלו התקדמו, הוא נהיה תוקפני יותר. בסוף, כשאמרתי לו שאני אוהב את עצמי עם הנטייה ולא מתכוון להשתנות או להתחתן עם אישה, הוא אמר לי שאני אמור בגיל 24 למות מאיידס.
בהמשך השנה, אותה אחות תכתוב לי "כואב לי עד דמעות והרבה מעבר לכך, לראות אח אהוב וקרוב מבזבז מבחינתי את חייו בגלל תכונה אולי מולדת, שטופחה, נופחה והפכה לאידיאל ומרכז החיים, במקום לנסות טיפול הולם, מקיף ומציל חיים", או במילים אחרות: לך לטיפול המרה.
המילים של שניהם פצעו אותי. לא הבלגתי. כל אחד מהם בתורו חטף ממני מנת מוסר. אט אט העניינים הפשירו, כיום אנחנו ביחסים טובים.
בערך באותו זמן היה לי חברותא לסדר 'בקיאות', וכל אחר צהריים היינו לומדים יחד. הוא היה מבוגר ממני בעשור, נשוי ואב לילדה. הקשר בינינו היה מעולה, ומעבר ללימוד המשובח – יצא לנו לפטפט מדי פעם על נושאים שונים. אני סמכתי עליו.
באחת הפעמים דיברנו על העתיד שלי. ואני, בהרבה כנות וקצת חשש, אמרתי לו: "אני לא חושב שאתחתן עם אישה". הגם שאז לא הייתי בטוח מה אני כן רוצה, אבל הייתי בטוח שאני לא רוצה להונות לא את עצמי ולא אף בחורה.
החברותא הסקרן התחיל לשאול ולהתעניין, ולאחר שהוצאתי ממנו הבטחה שלא יספר על כך לאיש – התחלתי לשפוך בפניו הכל. על הנטייה, על הפחד מהעתיד, מההשלכות, על כל הדברים שמילאו אותי באותה תקופה.
באותו רגע נדמה היה לי שהוא מקבל את הדברים בהכלה. הקשיב, השחיל שאלות, התעניין, נפרדנו לשלום.
למחרת הגעתי כרגיל לבית המדרש והתיישבתי במקום הקבוע שלנו. החברותא לא הגיע ואני חשבתי שהוא רק מאחר קצת. אחרי כמה דקות המתנה, ראיתי אותו בצד השני של בית המדרש. ניגשתי אליו ושאלתי: "למה אתה לא בא ללמוד איתי?".
והוא, במילים ריקות, בלי שנאה ובלי עניין, פלט: "אתה חוטא לאמת, אתה טמא. אני לא מוכן ללמוד איתך את הגמרא הקדושה. חפש לך חברותא אחרת".
הרבה חוויות מורכבות עברתי בגיל ההתבגרות, הקשה מכולן הייתה הבדידות. הייתי מוקף אנשים ועדיין בודד בתוך חומות של פחד והסתרה.
כשהייתי ילד קטן לא הבנתי שאני שונה והייתה לי ילדות מקסימה. חשבתי שכולם ככה או שפשוט קיבלתי את עצמי כדרכם של ילדים. ככל שהתקרבתי לבגרות מינית, הדחפים והפנטזיות גברו, אך במשך המון זמן חשבתי שאני היחיד בעולם עם תשוקות מוזרות שכאלו.
ככל שהבנתי נכונה את מצבי, חדר אליי הפחד. מה יקרה אם יידעו, איך המשפחה תגיב, האם אזכה לעמוד תחת חופה, ומה עם זה יתגלה בשכונה?
ככל שעבר הזמן אני הפכתי מתוסכל, נאכלתי מבפנים. החשק ללמוד ירד ועמו הקשב והריכוז, מחבריי התרחקתי, בבית הפכתי לתוקפן ואגרסיבי.
אז עוד הדהדו באוזניי דברי המשגיח על חומרת הוצאת זרע לבטלה. "זה כמו רצח", אמר, ואני יותר משנתיים מנעתי מעצמי להגיע לפורקן. ההתנזרות מנעה ממני רגיעה אפילו זמנית, והטעינה אותי בכעסים. הרגשתי כמו חיה לכודה בכלוב של דחפים, הדחקות, שנאה עצמית וניתוק מהסביבה.
היום הכל אחרת. אני מקבל את עצמי ושלם עם הנטייה שלי, מזה שנתיים גר עם אהבת חיי בעיר הגדולה, הרחק ממקום הולדתי. היום אני גם בקשר טוב עם משפחתי וזוכה לתת ולקבל הרבה אהבה.
אני רוצה להודות לעצמי, על הדרך, ולכם אנשים טובים באמצע הדרך. אני רוצה ללחוש לעצמי, של אז, הנער המפוחד שהייתי: "אל תדאג, הכל יהיה בסדר, החיים גדולים ומעניינים מנטייה כזו או אחרת".
רק חבל שלא היה שם מישהו שיגיד לי את זה, אז.
###
בשעת לילה מאוחרת, לפני כמה ימים, כשבחדר הסמוך נם לו בשלווה אהובי, החלטתי לפשפש בפתקים ששרבטתי פעם. מצאתי שם את הילד ההוא שהייתי, זורק מדי פעם שבבי מחשבות לא מאורגנות על דפים קטנים.
בפתק אחד מצאתי את המילים הבאות, הן היו שלי, פעם:
"אני יושב ליד הדבר הכי קדוש על הפלנטה המקוללת שלנו, זה בחור, עם עיניים ירוקות ושיער זהוב. הוא כל כך קרוב עד כדי נגיעה, וכל כך רחוק עד שלא אסתכל עליו לעולם.
"ולא שאני רוצה לגעת בו ככה, אני בכלל לא רוצה, אבל נולדתי במין הלא נכון או שהוא עם הנטייה הלא מתאימה. אז אני לומד איתו גמרא, וגורם לו לצחוק. לראות את החיוך שלו פורץ את גבולות פניו אל העולם – עושה אותי שמח לגמרי ועצוב לגמרי.
"והזמן אוזל, וזו ההתחלה של הסוף".
36 מחשבות על “בין הסטנדר לארון: "שנתיים לא נגעתי בעצמי בישיבה, מזה שנתיים אני גר עם אהבת חיי"”
אוי כמה מסכנות… למה ה' יצר כזה דבר.
ברור שזה דבר שצריך טיפול
בדיוק כמו אחד שנולד עם נטייה לגנוב
זה פשוט מסכנות שצריך לטפל
בעז"ה יהיה לו את הכוחות ואת השכל הישר להתמודד עם זה נכון
מנדי אני נוטה להאמין
א. שיש סיבה שבחרת לקרוא תוכן מסוג זה. אולי הוא פוגש אותך איפשהו.שווה לעשות בדק בית.
ב.שאתה יוצא חסידות חב"ד והאגנדה של חבד זה לקבל את כולם כמו שהם.בדגש על כמו שהם בלי לנסות לשנות אותם. ואהבת לרעך כמוך. ככה פשוט בלי סייגים.
עכשיו יש לך הרבה חומר למחשבה ולעבודת המידות.בהצלחה.
פייק מוחלט!
היה יכול להיות אמין לולא הסיפור על המשגיח החתיך…. ובכן, אין דבר כזה משגיח חתיך. נקסט.
משהו פה לא נשמע לי.. לא יודע…
ראשית, אחד שמעורה בחברה החרדית ובפרט שחי בה, אמור לדעת את ההבדל שבין משגיח לראש ישיבה, אלו שני תפקידים שונים כמובן.
שנית, משהו פה חלק מדי, מתחנחן מדי, עגול מדי. בדיוק כפי שהייתי רושם סיפור כזה בעצמי על אף היותי סטרייט מוחלט….
כותרות וכותרות משנה הם בדרך כלל בידיהם של העורכים, לא של הכותבים. זו יכולה להיות טעות.
ואת זכר לא תשכב משכבי אישה תועבה היא. שום דבר בעולם לא ישנה את קביעת התורה. נקודה. עם כל האמפתיה והרצון לא לפגוע.
מה הפאקינג בעיות שלך
שכל טחד יעשה מה שבא לן עם החיים שלו זה לא אמור לעניין אותך בשום צורה
סיפורי צדיקים נסתרים שאפילו אלוקים לא יודע על צדקותם
כמה אמיץ אתה וכמה טוב שלא התפשרת על עצמך
לאחרונה יצא לי לחקור ולראיין חרדים בנוגע לתפיסה שלהם את ההומוסקסואליות. מסתבר שיש כאלו שמסוגלים להבין שפשוט נולדים עם זה, שאף אחד לא הזמין את השוני הזה לעצמו ושההתמודדות של גבר הומסקסואל מול ערכי הדת קשה מנשוא, אם לא בלתי אפשרית. אני מאחלת לך המון הצלחה בחיים, וכמו שכתבת, החיים יפים ומעניינים הרבה מעבר לנטיה המינית.
זה מאוד נכון גם לי יש קראש על קראש ישיבה שלי
עם כל הכבוד על הכנות והסיפור הנוגע ללב אני חושב ששומעים מספיק את הצד המבקר והמתבכיין בסיפור ״לא קיבלו אותי אמרו ככה ואמרו אחרת״
אם כבר קיבלנו כזה סיפור עם כזו כנות והשלמה עם המצב הרבה יותר מעניין לשמוע על איך הוא מתמודד עם זה, איך הוא מצליח להשלים בין הכינוי שלו (חרדי גאה) לבין הנטיות שלו איזה דיבור סביב זה יש לו עם אלוקים.
זהו פיל בתוך החדר שאף אחד לא מדבר עליו
גם אם כבר מדברים על הומוסקסואליות במגזר החרדי או בעם כולו עושים את זה בהפרדה מוחלטת מהאמונה והדת כאילו יש איזו אקסיומה שבעל נטיות הפוכות צריך להיות אתאיסט או לפחות לא לדבר על נושא האמונה אפילו לא ברמז
זה הסיפור הקשה.
להתמודד עם החברה זה דבר אחד
להתמודד עם האמונה שלך באלוקים, בעצמך, בזה שאתה עושה הכי טוב שאתה יכול למרות המצב הלא פשוט זה האתגר היותר גדול
אמנם כל הכבוד למי שהצליח להתמודד עם החברה ועם עצמו אבל הרבה יותר מעניין לשמוע ממישהו שמתמודד עם האתגר האמוני בכבוד
גאה בך שבחרת בחיים
אני לא מבין איך נותנים במה לדבר כזה?
אני מטפל רגשי רב תחומי בהכשרתי ואני מכיר וגם ליוויתי נערים מבולבלים רבים ביציאה לחיים רגילים אבל כאשר אתם מפרסמים דבר כזה ועוד בלי שום תוספות מאנשי מקצוע אתם גורמים לנערים תמימים להתבלבל עוד יותר.
הבן אדם שכתב את הדברים החליט במודע שלא לטפל בעצמו!
הוא מודה בזה ללא בושה.
הוא אפילו לא טרח ללכת לטיפולים ולבדוק אולי הוא יכול לצאת מזה, אולי הוא עבר משהו שגרם לו להטמיע במח מיניות ואהבה לגברים מסוג מסויים מאד אולי… ואולי לא.. אבל הוא אפילו לא ניסה.
זה החטא שלו.
וזה החטא בלבד.
זה שהוא נכשל בעבירה אחת לא הופך אותו מומר לכל התורה, אז יש משהו שקשה לו, אבל ברגע שזו "אידיאולוגיה" הבן אדם כורת את עצמו מעם ישראל, לא יהיו לו ילדים משלו, הוא עובר על עוד הרבה עבירות מסביב הוא כבר "בוחר" במיניות על פני "אלוקים" ועוד שלל דברים ובעיקר, וזה מה שהכי כואב הוא משחית את כל מי שנמצא סביבו עם האידיאולוגיה המזוייפת הזו.
הקב"ה מגלגל בעולם אנשים עם סוגי נכות רבים וקשים והוא יודע טוב מאד מה הוא עושה ואם יש למישהו נכות או התמכרות כלשהי הוא לא הופך את זה לאידיאולוגיה… זה פשוט אומר שהוא צריך לעבור דרך בשביל לצאת מזה.
ברגע שאדם פועל כפי שהוא בחר – זה פטור מהתמודדות.
ברגע שאתם מפרסמים את זה ככתבו ללא ועוד ללא שום תגובה שמסבירה את המציאות הפשוטה- אתם לוקחים בזה חלק.
ואז פתאום יש כאן גם חרדית גאה… שגם היא מבולבלת עם אידיאולוגיה.
שלא תהיה אי הבנה, זה מצב קשה ולא נעים ויוצר הרבה בילבול אבל מכאן ועד ליצור אידיאולוגיה וחברה ויציאות מארונות הדרך ארוכה.
יש המון נערים רגילים שיש להם קושי בשמירת הקדושה ויש כאלו שגם מתמכרים לנושא ממש- ברגע שהוא מחליט לא לטפל הוא במו ידיו משחית את עצמו.
יש אנשים עם הרבה הפרעות שונות, חרדות קשות מאד ועוד הפרעות שונות – שניתנות לטיפול, לפעמים לחלוטין ממש.
ויש את אלו עם ההפרעות שהחליטו לא לטפל בעצמם.
כי זה לא נעים, כי זה דורש מאמץ, כי זה אומר שאני "לא בסדר", כי וכי וכי אבל בעיקר כי תכלס… כי זה נח.
נקודה.
חבל מאד
שלום יוחנן. אפשר טלפון של או מייל? אשמח ליצור קשר. תודה
התגובה שלך מסוכנת הרבה יותר ממה שאתה יכול להבין.
נשים ואנשים בעלי משיכה רומנטית ומינית לא.נשים מהמגדר שלהם קוראים את מה שאתה כותב. ומה שאתה כותב משום מה עם הרבה בטחון זה פשוט גיבוב של בורות פחד ושנאה.
כאשר נערה או נער מגלים על עצמם שאינם סטרייטים, הם נושאים סוד גדול ופחד מתגובת המשפחה והחברים. וטיפולי המרה גורמים לשנאה עצמית לפגיעה עצמית ומוכח מדעית שהם לא יכולים לשנות נטייה מינית.
עכשיו אפנה בעיקר לנערות ונערים (או מבוגרותים) בעלייה נטייה מינית או זהות מגדרית על הקשת הלהט"בית:
אין שום דבר פסול בנטייה מינית או זהות מגדרית שונה. הכל בסדר, אתם/ן טובים בדיוק כמו שאתם/ן זה יכול להיות מפחיד לגלות על עצמנו דברים שלימדו אותנו שהם "תועבה" אבל אהבה לעולם לא יכולה להיות "תועבה".
אני יצאתי מהארון בגיל 24 ועזבתי את הקהילה הדתית שלי בפחד גדול שאשאר לבד בעולם, אבל יש קהילה שלמה שמחכה לכן/ם ומוכנה לקבל אתכן/ם באהבה הבנה וסובלנות. קהילת הלהט"ב פה בשבילכם.
מי מכם שצריך עזרה לייעוץ בנושא יכול לפנות לארגון בת קול לנשים דתיות גאות או לארגון חברותא לגברים הומואים דתיים. או לקו הקשב של האגודה למען הלהט"ב לתמיכה ועזרה 03-6205591 (הפנייה אנונימית)
מאחלת לכם רק טוב ואהבה עצמית
הדר
הדר – הכל טוב ויפה אבל מה עושים עם זה שזה איסור תורה (משכב זכור) של מות יומת? את לא חושבת שבן אדם דתי שמאמין באלוקים שהופך איסור שכתוב בתורה לאידיאולוגיה ולדרך חיים ועוד בלי לנסות לטפל בעצמו אז בעצם הוא בבעיה מבחינת התורה – וא"כ איך אפשר לחשוב על זה שיש לגברים הומוסקסואלים אפשרות להמשיך להיות דתיים ולשמור מצוות ועדיין להפוך את אחד האיסורים החמורים של מות יומת לדרך חיים שלו?
תביני שלכל אחד מאיתנו יש קשיים ונסיונות בחיים ולכל אחד יש את הדבר שהוא מרגיש הכי חלש בו ושזה כמעט ובלתי אפשרי להתגבר עליו ולפעמים לצערנו אנחנו גם נופלים בהם אבל עדיין מעולם לא חשבנו להחליט שזה יקבע את מי שאנחנו ובמיוחד אם זה נוגד לגמרי את מה שאנחנו מאמינים בו, אז בעצם השאלה שלי אלייך (שאף אחד לא ענה לי עליה בצורה שלמה אלא תמיד אבל תמיד נלחץ מהשאלה והתחמק ממנה) היא איך הופכים דבר שהוא נוגד בצורה חזקה וברורה פסוק מפורש בתורה שלנו שאנחנו מאמינים בה (כי הרי יש מענה גם לגברים דתיים הומוסקסואלים) לדרך חיים ולהגיד שזה בסדר
נ.ב. אני לא רוצה חלילה להיות חצוף אבל תשובות כגון "צריך להיות שלם עם עצמך וזה מה שהתורה הייתה רוצה………" "אתה בכלל מבין מה זה לחיות בצורה כזאת'י"……(ושלא תחשבי חלילה לרגע שאני מזלזל בקושי אלא אני רק רוצה להתמקד בשאלה הספציפית ששאלתי) "הרי גם אתה עובר על איסורים בטוח אז מה זה משנה אם אתה עושה את זה וחושב שזו טעות או שפשוט עושים את זה וממשיכים לקיים את התורה"……… אני מצטער אבל אלו תשובות שנקראות התחמקות לשמה – ולקורא שיקרא אותם ידע לבד למה הם לא ברי קיימא
יוחנן איפה רכשת את ההכשרה הזו שלך?
תחת איזה ארגון אתה עובד?
יואב, לא סתם הטיפולים האלו הוצאו מהחוק במדינה ובעוד המון מדינות בעולם.
המון מחקרים מדעיים מבוססים כבר הוכיחו שאין אפשרות לשנות נטייה מינית.
חוץ מכאב ושנאה עצמית, הוא לא יתרום לך כלום.
אני מפציר בפניך, בבקשה אל תעשה את זה לעצמך!! תסתכל בתגובה של הדר, אלו דרכי פעולה מומלצים בהרבה.
הרבה הצלחה לכולם!
אתה פשוט בן אדם רע אין מה לומר
כתבה מצויינת!! מדהים!
מרגש
מרגש ומעניין, תודה!
אף אחד לא נותן במה לכלום
אבל יש דברים שצריך לדבר עליהם ולא לעצום עיניים.
אני למדתי בישיבה ואמרתי לרב המשגיח שאני נמשך לגברים בתקווה שיעזור לי.
התשובה שלו הקפיאה אותי במקום
כשנישק אותי בכוח
לאחר המון תהיות אם לערב את ראש הישיבה או להשתיק את העניין כדי שלא ידלוף למשפחתי על הנטיות שלי
עזרתי אומץ וסיפרתי זאת לראש הישיבה
והוא בתמורה העיף אותי מהישיבה
וכשהתעקשתי להישאר הזמין ניידת והעיף את חפצי מארון הבגדים.
הייתי תלמיד מצטיין
שוקד ולומד יום ולילה
למדתי בישיבות הכי טובות
והיו לי המון הצעות לשידוכין
אך לא היה לי אומץ לשקר למישהי
בשביל ההורים שלי
למה להרוס לאשה את החיים בזמן שהיא תתן את כל כולה עבורי ואני אפזול להסתכל על גברים.
תבינו
אני עזבתי ישיבה
כולם הסתכלו עלי שאני חוזר בשאלה
כשבפועל עדיין שומר שבת, כשרות ומניח תפילין.
סך הכל התגייסתי לצבא כי בישיבה שמו לי רגל
ולא יכולתי לספר למשפחה מה אני עובר.
המשפחה
והחברים כולם חשבו שהתקלקלתי
שאני בחרתי דרך אחרת
אבל עד שסיפרתי לכולם לאחר 10 שנים (חוק ההתישנות)
כבר היה מאוחר להגיש תלונה על הרב
וכיום הוא ראש ישיבה.
כיום אני דתי
שומר שבת
כשרות
תפילין
ועוד
ובזוגיות עם גבר עשור
ולא מעניין אותי אם זה מתאים לכם או לא
אני מרגיש השגחה אלוקית ושהתפילות שלי נענות
כי אני אמיתי ולא צבוע
אני מדבר עם אבא שבשמיים מהלב
ולא עם לב מכוסה חרסינה.
וזה שאני אזרוק את הכיפה בגלל הנטיות שלי
לא תשנה את העובדה שיש אלוקים
הוא חי וקיים
עם או בלי הכיפה
ולכן נשאר איתה כי אני מאמין.
איך אני חי עם זה?
בתורה ישנן מצוות עשה ולא תעשה
ושכר ועונש נמדד לפי מה שבחרתי לעשות.
לצורך העניין נאמר לשמור שבת
יכולתי לבחור לא לשמור ולקבל עונש בהתאם
או לשמור ולקבל שכר.
ה' נתן לנו בחירה לבחור בין הטוב לרע.
אך לגבי הנטיות שלי
לא הייתה לי כל בחירה
אחרת לא הייתי מעוניין בזה
והיו לי נסיונות התאבדות בילדותי.
כיום מאושר
מקבל את עצמי
והבחירה שלי
להמשיך להיות דתי
להאמין במי שאמר והיה העולם
למרות ההסתייגות שלכם.
שורה תחתונה
אם לא תדברו על זה
תתחתנו עם גבר או אישה עם נטיה לאותו המין
בשביל לרצות את הסביבה שלו
המשפחה
אבל את והוא לא תהיו מאושרים לעולם
כתבה מעולה! אני אישית מצאתי פתרון בהחלט ישים, לא טיפול המרה אבל בהחלט גורם לשינויים שמאפשרים לך לשלוט בחיים ולא היצר שולט בך.
למי שיוצא/ת מהארון או מפחד לצאת מהארון מחשש שיוקיעו אותו מהקהילה תדעו שיש את בית דרור שנותנים בית לבני נוער וצעירים להטב. בית שומר כשרות
כל הכבוד על לכותה על הפתיחות וכל הכבוד לאתר שפרסם. אם מישהו חושב שבמגזר החרדי אין הומואים, אז הוא או טיפש או לא חי את המציאות. לדכא נטיה מינית זה כמו לדכא רצון לאכול, שניהם נגמרים לא טוב. אפשר להיות מאמין וגם הומו, יש קהילה גדולה כזו. כל אדם מול אלוהים ורק הוא שישפוט מה נכון ומה לא. אז מי שלא פועל לפי ואהבת לרעיך כמוך, חוטא גדול יותר מזה שממש את הנטיה שלו.
גם אני מטפל מוסמך, ראיתי את תגובת המטפל רגשי והנני מסכים ולא מסכים.
מסכים כי ישנם כאלו שנמשכים לבני מינם בגין מקרה שעברו בחיים ולפעמים הנטייה טופחת ומתנפחת ויתכן שאפשר לטפל בה ולנטרל אותה.
אבל על המטפל ושאר המגיבים להבין שאכן ישנם אנשים(וילדים) שנולדו כך מרחם אימם, זוהי מחלה מולדת והם לא יוכלו לעולם לשנות זאת. כן נוכל לסייע להם להתחתן ולהביא לעולם ילדים, אך המחלה תישאר איתם עד יומם האחרון.
נ.ב. לשואלים כיצד השם ברא דבר כזה.. השאלה מצויינת ובמקומה, והתשובה דיי קונספרטיבית ויש לקחת אותה בערבון מוגבל.
קיימת בעיה כלל עולמית של "פיצוץ אוכלוסין" – ריבוי בני אדם. הבעיה הזו כבר מאה שנה מטרידה מאודדד את עולם האליטות ומשפחות האלפיון העליון. ואלו הם שייצרו את ה"מחלה" של נטייה הפוכה במטרה לצמצם ריבוי טבעי כי החולים(זכרים ונקבות) אינם מתרבים. מיעוט ביותר מחליטים לאמץ או פונדקאות וכו. כמובן חכמים יקפצו ויגידו "מאז ומעולם היה הומואים בתנך וכו????? זה נכון שהיה אבל בגדר של תועבה ותאווה!!! ולא מחלה מולדת!!! מחלה מולדת החלה אי שם בשנות 40 של המאה הקודמת. ושוב דגש על המילה מחלה מולדת.
לשואלים כיצד יצרו את המחלה?.. זה לא מסובך מידי עם חומר מרוסס משמיים אשה הרה נושמת אבקנים ואלו משבשים את ההורמונים של העובר והנה לכם ילד חולה. עצוב מאוד אבל זה המצב. אגב מאות מליונים בעולם חולים מוצהרים..
השם ישלח משיח דחוף.
תקשיב אבי אני קצת חושב שכזאת טענה תצטרך הוכחה כי בלי הוכחה זאת בעצם רק עוד תאוריית קונספירציה
הסטטיסטיקה אומרת שבאוכלוסיה הכללית, 10% הם הומוסקסואלים ולסביות.
באוכלוסיה החרדית המצב זהה, אבל היציאה מהארון היא לא חזון נפרץ. הגאים באוכלוסיה הזו, נישאים לבני זוג מהמין השני וסובלים כל חייהם מכך שהם לא חווים את החוויה האמיתית עם בן/בת זוג מתאימים.
באוכלוסיה החילונית, היציאה מהארון הפכה להיות לא חריגה והגאים חיים עם בני זוג מאותו מין, חלקם עושים ילדים בעזרת פונדקאית או מאמצים ילד והסביבה שלהם מקבלת אותם בדרך כלל בלי צורך להתנצל.
מאוד מאוד אמפתית לגבי הקושי והמצוקה. אחד הקשיים הגדולים שיש אולי. אפשר לבכות למחשבה על ימים ולילות מייסרים, על בדידות, פחד וניכור.
למרות הכל, התורה היא אחת ולא תהא מוחלפת בעד שום פורקן בעולם.
אמת היא שנושא הטיפול הנפשי איננו פשוט אך אפשר להגיע למטפלים מקצועיים ומנוסים, זהו תהליך ארוך ויסודי אך בסופו יש תועלת גדולה למי שלא מתפשר על שמירת תורה ומצוות.
שלום חברים אני יודע שאני רק עוד תגובה והסיכוי שמישהו יקרא את זה הוא נמוך אבל אני בונה על זה שהבחור שעליו הכתבה הוא יקרה את זה אז ככה לאחרונה היתה כתבה על מישהו ממשפחתי והיו המון תגובות לא יפות והם אלו הכי נכנסו לי ללב בהתחלה אבל אחרי כמה ימים הבנתי שאדם שיכול לכתוב דברים כאלה הוא נמוך ולרוב זה אנשים שלא משנה מה הסיפור או מה היה הם ימצאו משהו רע לכתוב עוד למדתי בהיותי קשור לעולם הפסיכולוגי קצת שרוב ההומופובים ובעולם החרדי ההמופובים שבוחרים להגיב ולהראות שהם כך יש להם נטיעה מינית לגברים עד כאן חלק אחד
ועכשיו לחלק השני שנוגע לכתבה עצמה אני אישית בחור ישיבה חרדי בעז"ה מקווה למצוא שידוך טוב בקרוב אבל מה שאני כן יגיד שאנשים הרבה שוכחים שביהדות יש דברים כמו אל תדון אדם עד שתגיע למקומו או דרך ארץ קדמה לתורה ולדבר נגוע על בן אדם גם אם הוא בדעה אחרת או נטיעה מינית אחרת זה לא דרך ארץ משכב זכר למרות זאת זה חלק מהתורה ושוב דרך ארץ קדמה ויש עוד מושג של ואהבת לרעך כמוך שזה דין שיש על כל אחד מאיתנו משכב זכר לאומת זאת זה רק על אותו אדם שעושה את המעשה זה לא קשור לכל אחד מאיתנו מה הולך אצלו בחדר מיטות ויש עוד את עניין הלשון הרע שיש בזה המון עבירות אז לפני שאתם מתחילים לדון אדם על מה הוא עושה שאם זה כולל חדירות אז לפי התורה הוא עובר על משכב זכר אם לא אין שום איסור דאורייתא ואם הוא מוציא זרע זה עוד עבירה נגיד שהוא עושה את שניהם אז הוא עובר על שלושה עבירות זרע לבטלה משכב זכר ועל מצווה דרבנן של ייחוד עם גבר אבל זה שלוש אבל כשאתם דנים אותו אתם עוברים על לשון הרע שזה מינימום שש וכל שאר מה שכתבתי בהתחלה תזכרו טוב ובאשר לאדם ותזכרו שהוא אדם שנכתב עליו הכתבה או כל הומו טרנס לסבית או מה שלא יהיה או תהיה כל מה שכתבתי כאן זה רק מהצד של ההסתכלות החרדית מה תעשו בחיים ממש לא מעניין אותי העיקר שאתם שמחים ואם אתם באמת גאים בעצמכם כמו שאתם כותבים אתם לא חייבים לתרץ או להסביר לאף אחד הם יבינו לבד ואם אתםלא גאים במי שאתם לכו לטיפול שיעזור לכם להבין מי אתם כי אתם מיוחדים ולא חלילה טיפול המרה חברים לא לשכוח קודם לאהוב
להזכיר לכם אני בחור ישיבה חרדי מבני ברק שיא החרדי וכן זה הדעה שלי ושל התורה. לכבד את האחר
קודם כל
תודה לך שפתחת ושיתפת, בשביל כל אלו שבמצב שלך.
אני מדברת ממקום של היותי לסבית מבית חרדי, אני יודעת כמה זה קשה, אני יודעת כמה זה מטופש שהחברה פה בטוחה שאם יתעלמו מזה זה יעלם, שאפשר להעלים את זה "ולרפאות".
זה לא נכון.
חוויתי את זה על בשרי.
מי שלא היה במקום הזה לא יבין לעולם על מה אני מדברת, אים אין בכם רצון לקבל ולדעת שלא תבינו, אז אל תטרחו להמשיך ולקרוא.
אנשים יש דבר כזה.
הומו, לסבית, טרנס, בי ועוד הכל קיים גם אצל החברה החרדית.
זה נע בין מספר אחוזים בודדים לעשרה אחוז מהאוכלוסיה ולא ראיתי שצויין בשום מקום שהחברה החרדית אינה כלולה בסטטיסטיקה הזאת , אגב כן זה מולד ועובדה שגם בטבע ישנם מינים רבים של חיות שיש שם בעלי חיים המנהלים יחסים הומוסקסואליים.
יש פה כל כך הרבה ילדים.ות, בחורים.ות שמתנהלים בפחד, חיים חיים כפולים, לא בטוח שהם יודעים לקרוא לזה בשם, לא בטוח שהם רוצים בכלל להגדיר, רובם מאמינים שזה יחלוף מעצמו ומפחדים לשתף כי לא יודעים מה תהיה התגובה, או שהם פשוט מרגישים לא בסדר.
אבל זה לא שהם לא קיימים.
חשוב לי לציין שאדם שלא מקבל מישהו שיוצא בפניו מהארון הוא לא יודע מה יהיו ההשלכות, והן חמורות.
להט"בים לא מנסים להתאבד סתם כך, הם מנסים להתאבד בגלל תגובות, בגלל חרדות מהחברה.
טיפולי המרה, אלו שכולכם מציעים- אפילו כשמדובר רק בטיפול שנע על הרצף הפסיכולוגי זה הדבר הכי גרוע שיכול להיות, תאמינו לי ההיתי שם.
זה לכבות את התקווה של האדם, את הדבר שבשבילו הוא חי, נכון שיש תורה, ויש משפחה, אבל לקחת בחור.ה ובמילים אחרות להגיד להם לא יהיה לכם טובף, העתיד שאתם רוצים לא בא בחשבון כשהם גם יודעים שהעתיד הקלאסי הוא גם לא בא בחשבון זה מוות עבורם, זה אומר שלא נשאר להם למה להמשיך ולהיות פה.
נכון יש אנשים שבטוחים שטיפולי המרה עוזרים אבל זה יכול "לעזור" לבי- אעלק לעזור, פשוט לכבות את ההרגשה כלפי המין שלך, שלא תימשך לזה- וגם זה ברוב המקרים לא עובד.
אבל כשאתם מכבים משיכה להומו/ לסבית אין להם משהו אחר שאליו הם יכולים להימשך, אז זהו כיביתם וזהו.
תודה ששיתפת מעריכה מלא.
עם כל האמפטיה לאנשים שסובלים מנטיותיהם ההפוכות אני אדגיש את המושג דתי שאולי נשכח לחלק מכם, דתי הוא אדם שמתגבר על רצונותיו למען רצון האל, גם אם יש לי דחף לגנוב, אני לא אגנוב כי זה אסור וגם אם יש לי תאווה לרצח אני לא ארצח, אותו הדבר גם בנטיות מיניות.
הכתבה הזאת עושה לי צמרמורת אני נמצא עכשיו בישיבה ועובר בדיוק אות דבר (כולל הקראש על הראש ישיבה)